היום עם ישראל ירכין ראשו לזכר חללי צה"ל וקורבנות האיבה במלחמות ישראל. 
מה  המשמעות של יום העצמאות למדינת ישראל בראייתך האישית, והגדרתך את המילה ציונות?
 
חנוך דרנגר  
 
כמו בכל דבר אצל היהודים, למילה "ציונות" ישנם פירושים ומשמעויות רבות.
יש משמעות דתית למילה "ציוני" כשהכוונה היא לארץ ישראל, כמו שמזכירים בתפילה "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".
יש מי שחושבים שהציונות מגדירה את אלו שנמנים על מחנה לאומי מסוים. ולא היא. 
ציוני אמיתי הוא מי שאוהב את ארץ ישראל ומחובר אליה. תהיה אמונתו אשר תהיה.
אבותינו ואבות אבותינו שחיו בגולה וקיוו בכל נפשם ומאודם להגיע לארץ המובטחת היו כולם ציונים אמיתיים, אוהבי הארץ והלוואי שתהיה לנו כולנו את אותה אהבה וערגה!
שיהיה לנו יום עצמאות שמח ומאוחד!

אלי בן משה
 
בהזדמנות זו, ארכין ראשי בכאב לזכר חללי מערכות ישראל
אשר חרפו נפשם למען המולדת ולהמשך קיומו של העם היהודי בארץ ציון היא ארץ ישראל. תהא נשמתם צרורה בצרור החיים והשלומות אמן! 
ארץ ציון, מכאן נובע המושג ציונות, המכתיר את יושביה כציונים. ציונות בעיניי היא אהבת המולדת, ציונות בעיניי היא גם כטביעת חותם תנכי ליהדותנו. ציונות היא אף אחדותו של עם ישראל בארץ ישראל.
יום העצמאות הינו יום חג וסמל לחירותנו, המחזק את ריבונותינו כמדינת היהודים לעולמי עד. סמיכותו של יום הזיכרון העצוב לערב חג העצמאות, אינו מקרי כלל 
וכלל הואיל ואילולא לוחמינו הנועזים חירפו נפשם, לא היינו
זוכים בעצמאותה של מדינת ישראל, ומכאן צירוף העצב והשמחה בפרקי זמן כה קצרים! 
לסיום, אנחם את משפחות הנופלים בנחמת ציון לבניה,
ואברך את עם ישראל בברכת חג עצמאות שמח. 
תודה ולהתראות בשבוע הבא.

מתי גרינפלד
 
ביום הזיכרון, כבן למשפחה שכולה (דודי נהרג בלבנון), אני מרכין את ראשי לזכר הנופלים במערכות ישראל שהגנו על ארצנו בגופם. ביום זה אני מרבה באמירת משניות לזכר הנופלים ולעילוי נשמתם, חללי מערכות ישראל הי"ד נמצאים במקום גבוה מאוד בגן עדן ועליהם נאמר בשירת האזינו "הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו".
לגבי יום העצמאות הרגשתי האישית חצויה. 
ראשית, מעט היסטוריה. אין זה סוד שהיהדות החרדית והציונות מצויות במסלול התנגשות. חלק ניכר מראשי היהדות החרדית התנגד לתנועה הציונית מהקמתה. התנגדות זו באה על רקע שאיפתה של התנועה הציונית לנרמל את מצבו של העם היהודי על ידי קיבוץ גלויות והקמת מדינת לאום ליהודים, ככל העמים. היהדות החרדית טוענת כי עם ישראל אינו דומה לשאר העמים. העם היהודי נעשה לעם בשל בחירת הקב"ה, שבאה לידי ביטוי בקיום תורה ומצוות. ויש להזכיר בעניין זה את דבריו של רבי סעדיה גאון: "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה". בשל כך הקימו החרדים באירופה את אגודת ישראל שנוצרה כמשקל נגד מול הציונות.
למרות זאת, היהדות החרדית נקטה בפרגמאטיות לאחר כינון המדינה. כיום אנחנו רואים במדינת ישראל הארת פנים מהקב"ה, שהרי יש כאן תהליך של קיבוץ גלויות ביום העצמאות עורכים בריכוזים חרדיים ימי עיון "בר בי רב" ומקיימים ארוחות חגיגיות. כן מוצאים את הדרך, אבל זיקוקים וחגיגות, כולל אופי החגיגות, הם לא ממש כוס התה שלנו. גם מי שמארגן את החגיגות לא מצפה לפנות לציבור החרדי, ובהתאם לכך גם אופי התכנים על בימות העצמאות. אנחנו חלק בלתי נפרד מהעם הזה, אבל לא בסממנים שאינם לרוחנו.
לצערי, לאחר שנים רבות של חיים משותפים כאן במדינת ישראל אני רואה בכאב כיצד מתפורר המרקם העדין שבין חלקי האוכלוסייה היהודית בישראל. שני המחנות, המחנה הציוני והמחנה החרדי, שלמדו לחיות זה לצד זה במשך שישים שנה, החלו להתרחק מאוד זה מזה. אחת הדוגמאות היא הבחירות שהיו כאן לפני חודשיים. הקיטוב והריחוק בין המחנות הגיע לכדי קרע של ממש.
אני תקווה שנשכיל להתגבר על השונה ונלמד לחיות יחדיו מתוך כבוד והערכה,
חג עצמאות שמח!

ראובן כהן
 
אין ספק שיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל טומן בחובו המון מצבורים של כאב, שכול, מרירות, דמעות, תסכול, כעס, ועוד, העולים וצפים לנגד עיננו בכלל ולנגד עיני המשפחות השכולות בפרט, כל אימת שתאריך זה הולך ומתקרב. מי יכול להישאר אדיש מול דמעות של אימא המבכה את בנה שהלך עלם צעיר ויפה בשדה הקרב או בשרך אחרת בזמן השירות. זכורני שבזמן שרותי כחייל איבדנו את אחד מהחיילים שנפטר ממחלה ל"ע עד היום ליבי מתפלץ מכאב כשעולים נגד עיני תמונות משפחתו המבכות מרה את לכתו של אהובם. אני גם זוכר היטב את הספדו של אחיו שאמר: "אכן הכאב גדול אבל בואו נהיה אמיתיים שאנו בוכים כי לנו קשה, היכן הוא? מה  איתו? עם מי נצחק ונשחק וכו' אבל לו טוב, הוא עלה ליד כסא הכבוד ואנו רק אגואיסטים על עצמנו. ולכן, כדאי שנרבה במצוות ומעשים טובים, אכן משפטים חריפים אך אמיתיים, "במותם ציוו לנו את החיים", אבל בחיים אנו נעשה בכל בכדי לשמור עליהם שם.
בעיניי יום העצמאות הינו יום שמסמל את תחילת התהוות הברכה של הקב"ה "כי לך ולזרעך אתננה", האם אנו באמת שומרים על המתנה? האם אנו לא מזלזלים בה? האם אנו לא סותרים במעשינו למי שנתנה לנו? אינני יודע אך זו נקודה חשובה למחשבה.
ציונות בעיניי זה כמה דברים מצד אחד כתוב "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" ואת זה עדין לא זכינו לקיים באופן מלא..
מצד שני כתוב "ציון במרר תבכה וירושלים תיתן קולה", לצערנו עם הגזרות הנוראות על המשפחות מעוטות היכולת והגברת הקשיים ע"י אי אלו שוטים שהפכו לשליטים, נקווה שיתהפכו היוצרות ויקוים בדורנו אנו "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".

דניאל גולדמן
 
שאלה ענקית שקשה על רגל אחת לענות עליה. 
בעיניי ציונות זה היכולת לקחת חלק פעיל בעתיד העם היהודי. אני רואה בתקומת העם בארץ ישראל כחלק מתהליך היסטורי שאפשר לתרגם אותו למימוש תפקידו של העם בעולם. כתוב בתורה "מקללך ארור ומברכך ברוך". בניית חברה ומדינה המושתת על ערכי יהדות הוא הייעוד שלנו כעם, ונפלה בחלקינו בדור הזה לנסות ולממשה לא רק כקהילה בגלות אלא להתמודדות בפועל כמדינה. 
כמדינה האתגר פי כמה וכמה יותר גדול, ומי כמונו כתושבי בית שמש מבינים את גודל המאמץ שזה דורש. בשבועות האחרונים אנו עדים לכמה סוגיות: הופעת אייל גולן ביום העצמאות כן אול לא? מתח בין אוכלוסיות בפארק הגפן, השחתת בית כנסת בנחלה ומנוחה, ומרחף מעל הכול חוסר ודאות לגבי עתיד העיר כעיר רבגונית עם מקום לכולם להרגיש בנוח ולהתפתח. 
יום העצמאות בא להזכיר שלמאמץ הזה יש פרי. בעבר, לפני ואחרי קום המדינה היו אתגרים ומחסומים פיזיים או רוחניים שמייסדי המדינה ובוניה היו חייבים לעבור. אנחנו חוגגים את ההישגים היום וכמובן, זוכרים את ההקרבה הגדולה שהייתה בדרך, אבל אנחנו חייבים גם לחשוב קדימה. 
איך ההחלטות והמעשים שלנו היום ישפיעו על עתידנו, עתיד הקהילה, העיר והמדינה. לכל אחד מאיתנו יש את הזכות וגם את האחריות לחשוב על זה ולפעול.
איך מרכיבים מכל המרכיבים האלה משהו גדול מסכום החלקים הנפרדים? אני עסוק בזה כל ימות השנה, ויום העצמאות הוא היום לעשות את חשבון הנפש על ההצלחות והכישלונות. 
אני מאחל לכולנו יום עצמאות שמח, כל אחד בדרכו הוא, ונאחל שתהיה לנו הזכות להמשיך ולקחת חלק בבניית המדינה והעם.
 
 
יום זיכרון מאחד וחג עצמאות ה- 66 למדינת ישראל שמח!
מצוות שמשנט