בשעות הצהריים של יום גשום בשנת 2007 ,קיבלתי טלפון מאשה בשם נחמה, שטענה שקיבלה את מספר הטלפון שלי מידידה משותפת, ויש לה בעיה שהיא מעוניינת להתייעץ. אמרתי שאין בעיה, ונחמה הודיעה לי כי תתקשר בשעות הערב ותקבע איתי.
חזרתי הביתה מיום עבודה בשעות הערב התקלחתי ונחתי. ונזכרתי בנחמה השעה כבר הייתה שמונה בערב, ותיארתי לעצמי שכבר לא תתקשר היום והמשכתי בענייני.
בסביבות השעה עשר וחצי בלילה צלצל הטלפון. עניתי וזו הייתה נחמה (יופי נחמה אמרתי בליבי).
נחמה: אלון אני מצטערת שאני חוצפנית אבל ... אפשר להיפגש עכשיו?
אני: לא נחמה נדחה את זה למחר אני כבר בבית ...
נחמה: (קטעה את דבריי ), אני יודעת אני יודעת אבל זה מאוד חשוב ולא יכולתי להתקשר כי הייתי עם הילדים והייתי חייבת לסיים איתם ולהתקשר.
אני:היית מודיעה הכל היה בסדר.
נחמה: (שוב קטעה את דבריי), אלון בבקשה נורית אמרה לי איפה אתה גר ואני לא רחוק ממך זה ממש חשוב.
אני: תמתיני כמה דקות אתקשר אלייך.
התקשרתי לנורית לשאול לפשר העניין, נורית חברה טובה ואשה רצינית וזה נראה לי מאוד מוזר.
נורית: הלו אלוני מה קורה, הכל בסדר? ממתי אתה מתקשר בשעה כזו?
אני: אולי תסבירי לי מי זו נחמה ולמה נתת לה את הכתובת שלי מבלי לעדכן אותי?
נורית: מי זו נחמה? לא מכירה שום נחמה ולא הפניתי אליך אף אחת...
אני: מה?
נורית: נשבעת לך אלוני לא יודעת מי זו.
אני: את נורית היחידה שאני מכיר שיודעת איפה אני גר אין נורית אחרת... בואי נעלה אותה לוועידה, את תשתקי ואני אשאל אותה שאלות ותקשיבי כשאקרא בשמך תדברי.
נורית: בשמחה. מי זו הכלבה הזו?
התקשרתי לנחמה כולי בוער... נורית על הקו ונחמה עונה.
נחמה: כן אלון
אני: תגידי מה נורית בשבילך?
נחמה: חברה טובה אנחנו עובדות יחד במתנ"ס (נורית אכן עובדת במתנ"ס בעיר מגוריה), והיא שמעה את הבעיה שלי ואמרה לי שהיא מכירה אותך.
אני: וזהו ?
נחמה: והיום שראיתי שמאוחר התקשרתי אליה ושאלתי אם לא מאוחר להתקשר אליך, אם לא תכעס, והיא אמרה לי לכי אליו הביתה ונתנה לי את הכתובת. למה כל השאלות האלה?
אני: כי אני באמת כועס כי לא דיברת עם נורית, ונורית לא מכירה אותך...
נחמה: היא אמרה לך ככה? וואי בטח לא נעים לה...
אני: נורית שומעת?
נורית: תגידי לי, זו נורית מי את?
נחמה ניתקה את הטלפון ברגע ששמעה את קולה של נורית.
ניתקנו את השיחה והתקשרתי שוב לנורית.
נורית: אני בהלם אני מזהה את הקול שלה ולא קוראים לה נחמה אלא דפנה ...
אני: מי היא?
נורית: אלון אני חושבת שאני בבעיה כאן ועכשיו, אתה לא מבין (נורית התחילה לבכות).
אני: נורית מה קרה? קודם נחמה עכשיו את מה יהיה?
נורית: אני כבר ארבעה חודשים שוקלת אם להתקשר אליך, אני חושדת שיורם בוגד בי עם מישהי מהעבודה שלו ודפנה עובדת אתו...
אני: ולמה לדעתך תתקשר אלי.
נורית: זה סביר כי יורם תמיד חושב שיש בנינו משהו
אני: מה? חחחחחחחחחחחחח את צוחקת? לא אמרת לי אף פעם את זה.
נורית: ראית איך הגבת, מה אני יעשה מעצמי צחוק, הוא חושד בכולם כי הוא עצמו כזה, אתה מבין?
אני: טוב, מספיק לי לערב אחד אני חושב, לא? קודם נחמה אח"כ את ועכשיו יורם תנו לישון.
נורית: רגע, מה אני עושה?
אני: דברי איתי מחר לילה טוב.
נורית : (צוחקת) לילה טוב...
סגרתי את הטלפון, נאנחתי אנחה גדולה, וחזרתי בניחותא לעיסוקיי.
