הסיפור הוא אמיתי לגמרי תרצו תאמינו, לא תירצו? גם סבבה, אבל ... לסיפור הזה יש הרבה עדים.

המקרה אירע ברמת השרון בתחילת שנת 1983 הייתי שוטר סיור צעיר ונלהב במשמרת לילה. באחד הלילות הגשומים היומנאי בתחנה הודיע לי שהוא מאוד עייף וביקש שאגיע להחליפו. באותם ימים היו רק שלושה שוטרים במשמרת יומנאי ושני שוטרי סיור אבל בלילה בו אירע המקרה הייתי לבד אחרי שהמתנדב סיים עבודתו בשעה 03:00 .

בסביבות השעה 03:30 התקבלה קריאה מאזרח תושב מערב המושבה שמסר כי הגיע הביתה והבחין בחשוד שנכנס דרך חלון צדדי בבית השכן שנמצא עם משפחתו בחו"ל. האזרח ציין את הכתובת ואני הזעקתי את היומנאי שישן ויצאתי לאירוע. מאחר והייתי לבד דיווחתי במכשיר הקשר לקצין היחידה במרחב דן שישלח לי סיוע ונאמר לי כי כל הניידות תפוסות שאגיע למקום אדווח שוב על המצב.

הגעתי לכתובת שצוינה ופגשתי בשכן המודיע שהצביע לי על החלון ממנו ראה את הפורץ נכנס. ואני בלי לחשוב פעמיים בהתלהבות של שוטר מתחיל חדרתי לתוך הבית מהחלון בו נכנס הפורץ רק כאשר הייתי בפנים הבנתי מה גודלה של הטעות שעשיתי אך כבר היה מאוחר לתקן.

מהקומה השנייה של הבית נשמעו קולות של פתיחה וסגירת מגירות ודלתות של ארונות נטרקו בחוזקה, ואני עומד באמצע הסלון בקומה הראשונה חושב מה לעשות ופתאום גם עלה בי החשש שאולי מדובר ביותר מפורץ אחד? והשכן ראה רק את האחרון נכנס, בעודי חושב מה לעשות הלכתי בזהירות לאחור וראשי נתקל במשהו שהיה תלוי על הקיר הרמתי את ראשי בזהירות אחורנית

וקפאתי במקומי , נתקלתי בראש פרה עם קרניים שהיה תלוי על הקיר. תאמינו לי הזעתי כמו פיל. בעוד אני שומע את הארונות והדלתות בקומה השנייה סרקתי את הקומה הראשונה במבט והבחנתי כי על הספות בסלון שמו בעלי הדירה סדינים לבנים כדי לשמור על הסלון היקר מאבק.

השילוב של סדין עם ראש של פרה מצא חן בעיניי, לא מאמינים ? חכו לסוף הסיפור.

שמתי עליי סדין לבן והורדתי את ראש הפרה מהקיר ועמדתי ליד פינת האוכל המשקיפה על גרם המדרגות כולי רועד כיביתי את המכשיר ואמרתי לעצמי אם מדובר בשניים אני לא זז אבל אם מדובר באחד "ראחת עליו" .

תפילותיי התגשמו מהקומה השנייה ירד פורץ בודד שעוד מעט יהפוך לחסר מזל לחלוטין. כאשר הגיע לאמצע גרם המדרגות נעמדתי מולו ופתחתי ידיי עם הסדין ושאגתי "וואוווווווו"... הפורץ נפל תוך כדי צעקה "שמע ישראל " התגלגל מהמדרגות, רצתי אליו והבנתי שהבחור אוטוטו  מחזיר ציוד. פתחתי את מכשיר הקשר וביקשתי בדחיפות נט"ן החזקתי את ראשו ושוחחתי עמו עד שצוות נט"ן הגיע ניסיתי להרגיעו ... והוא מלמל ללא הפסקה: "תודה לך שבאת הצלת אותי יש בבית הזה שד נשבע לך יש כאן שד"...

החשוד הובהל לבי"ח בסיוע של שוטר ממרחב דן שהצטרף לאמבולנס לכיוון בית החולים בילינסון.

למחרת אשתו הגיעה לתחנה וביקשה לפגוש את השוטר שהציל את בעלה האומלל מידיו של השד והודתה לי באופן אישי. חמישה חודשים שתקתי הבחור שוחרר מבית החולים נחקר ושוחרר ועד כמה שידוע לי לא חזר לפרוץ אבל מבקר בבתי חולים לחולי נפש ומספר לכולם שפגש שד...

הייתי חייב לספר את הסיפור למישהו וניגשתי למפקד התחנה וביקשתי שיחה וסיפרתי לו על המקרה מפקד התחנה נפל מכיסאו וביקש שלא אדבר על זה עם איש לפחות חמש שנים.... עשיתי כדבריו עברו קצת יותר מחמש שנים אז הנה הסיפור.

תאונת עבודה תרצו תאמינו לא תרצו גם טוב . אבל זו האמת.