מחכה לנו, שנילחם עליה הגיע הזמן לתפוס שאדמת ישראל היא לא פיסת קרקע רגילה, כזו שיהודי יכול להחליף באחרת ולהישאר בחיים * האדמה הזאת לא שלנו אם אנחנו לא נלחמים עליה בשיניים
להצדיע לכן במלחמה הזאת הן נלחמות לא פחות מהגברים, אפילו יותר. כי עיקר הפעולה שלהן לא נעשית ברגליים ואין להן כלי נשק בידיים, אלא רק רצון
נר של תקווה אנשים חוצים ימים, צולחים אוקיינוסים רחבים על איזו מפרשית מתנודדת, רק כדי לגלות ארץ חדשה או תגלית אחרת. הכול בכוח התקווה
"עם ישראל חי!" עם ישראל חי בזמן שמכוון למטרה הרוחנית ומקבל ממנה הארה. לכן לא רק שאנחנו יכולים להמשיך את החיבור שהרגשנו לפתע, אלא אנחנו חייבים * צריכים לכוון לזה בכל רגע
רגע לפני שנלחמים זה בזה בעוד הצבא נלחם עבורנו, הכלי נשק שלנו הוא הלב שלנו * כל רגע לשכנע את עצמנו מחדש שהכול תלוי בחיבור בינינו
מצב הרוח עלינו ללוחמים ישנה מטרה משותפת פשוטה: לנצח את הקרב. גם לנו כעם ישנה מטרה ברורה: תכלית ישראל להתאחד בארצו
רק לבקש אנחנו צריכים לעשות חשבון, לא לחכות שהכאב יתעמעם. לשאול למה הגענו למצב המנוון הזה, ואיזו דמות עלינו להיות כאומה, לאיזה תיקון עלינו להגיע כדי לא לדעת צער?
סדום ועמורה מה היה החטא העיקרי בסדום ועמורה? איך הוא קשור למצב שמתהווה היום בחברה? מה חשוב לשנות כדי שלא נביא על עצמנו איזו החרבה? על מגמת ההתפתחות שבטבע, ועל הדרגה שאליה האבולוציה מובילה
הנחש הטוב כולנו ביחד צריכים ממש לתפוס את היצר שנמצא בנו ושולח אותנו להילחם זה בזה, לאחוז בו עד שיסכים לפעול אתנו
