רמזור אדום מי שלא מאמין בכוח העליון נדמה לו שהעולם מונהג בידי "רמזורים", כוחות טבע עיוורים ואין לו למי לפנות, להתלונן או לבקש, אלא עליו להסתדר עם מה שיש
תובנות שנחתו עלינו מאיראן תארו לעצמכם, אם במקום ידיעה מרגיעה זו שהחליפה את החרדה, היינו שומעים בחדשות שמקבץ הטילים הלילי היה רק חימום כלים ואחריו תגיע הפצצה כבדה ומספר הישראלים שעתידים למות בה עד סוף השבוע יגיע חס ושלום ל-90 אחוז מאיתנו, איך היינו מרגישים?
גמגום קדום כל עם בעולם עומד על שלו. יש לו את השורש שלו, את אופי הרצון האנוכי המיוחד רק לו וממנו הוא שואב את צדקת דרכו. לישראל אין. אין לנו את הכוח הנובע מצדקת הדרך
נדרשת לנו סבלנות הסבלנות אינה סתם עיקשות שלא דורשת הפעלת השכל אלא כוח בלבד. הסבלנות מעידה דווקא על הבנה עמוקה של הדבר שבו האדם נלחם
לדעת לשתות בלי להשתכר ברובד הרוחני, מי שמשתכר מאבד הרבה יותר, הוא מאבד את האפשרות להתפלל לכוח העליון ועולמו מתרוקן מתכלית וממשמעות
פנייה ישירה לנמען הרוח שתהיה בחברה שלנו וההשתוקקות לחיבור, לא ייתנו בסופו של דבר מקום למציאותם של אויבים