"מערת התאומים" – מערה קרסטית
מערה קסומה ומסתורית של – אגדות, עטלפים, מעיין
מסלול שמתאים למשפחות עם ילדים קטנים, קבוצות, זוגות, מטיבי לכת, אוהבי טבע ונוף
אופי האתר – מערה קרסטית בשמורת נחל המערה
מיקום האתר – מזרחית למושב זנוח
אורך המסלול – כ-3 ק"מ
אופי המסלול - מעגלי
זמן הליכה – כ- 3 שעות
דרגת קושי – קל
עונה מומלצת – סתיו, קיץ, אביב
נקודת מפגש וסיום – חנייה מוסדרת בכניסה לשמורה
נגישות לנכים – אין
כדאי להצטייד בנעלי הליכה, כובע , מים , קרם הגנה , פנסים
האתר סגור למבקרים מתחילת חודש נובמבר עד סוף מרץ , והמטרה היא להגן על אוכלוסיית עטלפים הנמצאים בסכנת הכחדה ומצויים בתרדמת חורף.
כדאי לשים לב בזמן ההליכה לצומח מסביב שמגוון בשלל צבעי פריחה (בהתאם לחודשי השנה), בחורף ובאביב פריחה של כלניות, רקפות, נוריות, חוטמית זיפנית, לוטם מרווני, לוטם שעיר, סירה קוצנית, דם המכבים, גזר קיפח, עכנאי יהודה, אזוב מצוי, קיפודן ועוד.
איך מגיעים ?
לבאים מרוב חלקי הארץ , נוסעים על כביש 38 (שער הגיא – צומת בית ג'וברין), עד הרמזורים שאחרי משטרת בית שמש, בצומת פונים שמאלה לכביש עוקף בית שמש (כביש 3855), ממשיכים בנסיעה וחולפים על חמש כיכרות, הכיכר האחרונה היא כיכר זנוח , ממשיכים בנסיעה כ- 2 ק"מ עד הפנייה שמאלה למחצבות שפיר ומבצעים פניית פרסה וחוזרים צפונה, נוסעים כ-ק"מ עד השלט החום " מערת התאומים " ופונים שמאלה לדרך עפר , נוסעים כ חצי ק"מ עד למגרש חנייה ומחנים את הרכב, מכאן ממשיכים את המסלול בהליכה רגלית עוד כ- ק"מ לפי סימון שבילים אדום עד פתח המערה .
סיפור מסלול – מערת התאומים היא מערה קרסטית שנוצרה בתהליך ארוך של המסת סלע הגיר על ידי מים, תהליך שיצר נטיפים וזקיפים רבים בתוך המערה . במאה ה-19 מערה זו כונתה ע"י תושבי האזור "מערת אום א-תואמין", שהיא מערת התאומים ,המערה נמצאת בגדה הצפונית של נחל המערה, בשמורת נחל המערה הנמצאת בשוליים המערביים של הרי ירושלים.
בפתח המערה צומח עץ תאנה גדול ומרשים, מסביב למערה צומח חורש ים תיכוני טבעי של עצי אלון מצוי ואלה א"י, חרוב מצוי ואלת המסטיק.
השביל שמתחיל בכניסה למערה ומסתיים במעיין, תחום במעקה בטיחות מעץ, ההליכה והחזרה היא באותו השביל ומחייבת שימוש בפנסים, כמו כן בתחום המערה יש בורות עמוקים ומסוכנים ואסור בתכלית האיסור לסטות ממסלול ההליכה. בתוך המערה נובע מעיין, אשר לו מיוחסים מסורות מנהגים מעשיות ואגדות כגון: סגולות מרפא, השלכת נשים בוגדניות לתחתית הפיר שנמצא בתוך המערה.
" המגלשה" - זהו מפל מים שופע שנמצא כ- 100 מטרים מזרחית למערה, ניתן לגלוש בו בישיבה על הישבן.
כארבעה מטרים מעל ערוץ הנחל , נפער פתח טבעי למערה שהורחב ע"י חציבה של תושבי האזור, הפתח שימש מבוא וכניסה למערה , ירידה לאולם רחב ידיים שגובהו כ- 10 מטרים , תקרת האולם התמוטטה וכתוצאה מכך רוב קרקעית האולם כוסתה במפולת הסלעים ,בין ההריסות נוצרו מעברים וסדקים צרים שמוליכים אל חללים תת קרקעיים.
במפלס גבוה מרצפת האולם המרכזי נמצא " השקע הגדול ", זהו חלל קרסטי שהורחב בחציבה , בקרקעית החלל נחצבה בריכה רבועה , ואליה התנקזו המים שנטפו מהתקרה וזרמו החוצה באמצעות תעלה חצובה המוליכה מערבה.
הדופן המזרחית של האולם המרכזי נחצבה לאורך של כ- 18 מטרים ולגובה של כ- 4 מטרים, ההשערה היא כי במקום הזה התקיימה מחצבה , מדופן זו נחצבה מחילה שאורכה כ- 15 מ' ,ובדופן המזרחי של המחילה רואים התרחבות שעומקה כ- 4 מ', הגומחה הזו נמוכה בכ- 4 מ' ממפלס המחילה , בחלק הדרומי של הגומחה נמצא פיר אנכי צר שגובהו כ-2מ' ושם נמצאו נרות מהתקופה הרומית המאוחרת , מטבעות ברונזה רומיות . על פי ממצאים נוספים שהתגלו מעידים כי מערת התאומים שימשה כמערת מפלט בתקופת מרד בר כוכבא ,התגלו שרידי עצמות של המורדים , כלי נשקם , מטמון מטבעות כסף וזהב ביניהם מטבעות בר כוכבא.
דעת חוקרים סבורה כי הנרות שהוטמנו בסדקי המערה , היו חלק מפולחן אלילי רומי , זו סברה שנשענת על מקבילות פולחניות מהעולם היווני – רומי ומארץ ישראל, בהם פירים עמוקים וחשוכים נתפסו כפתחים אפשריים של השאול, ושימשו לאתרי פולחן .האמונה היא כי אלי השאול העדיפו פולחנים שהתקיימו בפירים עמוקים ובחללים שנמצאו במעמקי האדמה , הפולחנים המסתוריים לווו בטקסים שתוכנם אינו ידוע ,וזאת בשל שבועת השתיקה שנדרו המשתתפים והפחד מפני עונש מוות.
**התמונות באדיבות אתר מטה יהודה