מאת: עו"ד יואב יעקובסון
הזיקוקים והנפצים הם לעיתים רעה חולה בחג הפורים. אתם או ילדיכם נפגעתם? נפצעתם? הרבה לפני פנייה ללבנת פורן כדאי לדעת: לילד אשר נפגע כתוצאה מאותם משחקים אסורים ומסוכנים עשויות לצמוח שתי עילות תביעה; האחת נזיקית – כנגד מי ששיווק ו/או מכר את הצעצועים האסורים ובמקרים מסוימים אף כנגד הרשות המקומית והמשטרה. והשנייה חוזית – מכוח פוליסת תאונות אישיות תלמידים. עו"ד יואב יעקובסון בטור שכדאי לקרוא רגע לפני חגיגות פורים
משנכנס אדר מרבין בשמחה. למרבה הצער, מרבים גם במעשי קונדס, שחלקם אסורים ומסוכנים. מי מאיתנו לא שמע אודות ילד שאיבד את מאור עיניו כתוצאה מפגיעת זיקוק, אצבע כתוצאה מהתפוצצות נפץ, וישנן עוד דוגמאות למכביר.
כדאי לדעת: לילד אשר נפגע כתוצאה מאותם משחקים אסורים ומסוכנים עשויות לצמוח שתי עילות תביעה; האחת נזיקית – כנגד המזיק, כנגד מי ששיווק ו/או מכר את הצעצועים האסורים ובמקרים מסוימים אף כנגד הרשות המקומית והמשטרה. השנייה חוזית – מכוח פוליסת תאונות אישיות תלמידים.
אביזרים אסורים שנתפסו בפשיטות משטריות
במישור הנזיקי עוולת הרשלנות, הקבועה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הינה העוולה הרווחת ביותר. הרשלנות הוגדרה בפסיקה, בין היתר, כ"התנהגות לא סבירה שגורמת לנזק צפוי תוך הפרת חובת זהירות למנוע נזק מאותו סוג". לשון אחר, על הנפגע – הניזוק להוכיח כי המעוול (מי שגרם לנזקו), חב בחובת זהירות כלפיו (מושגית וקונקרטית), שהוא התרשל בחובתו זו ושהתרשלות זו הובילה בסופו של דבר (קשר סיבתי עובדתי ומשפטי) אל הנזק שנגרם.
כל אלה הן משוכות שעל התובע לצלוח בכדי להוכיח את תביעתו ולזכות בפיצוי.
דבר נוסף שכדאי לדעת ולהביא בחשבון הוא נושא האשם התורם. להבדיל מקטין שטרם מלאו לו 12 שנים, אשר לא יישא באחריות לגרם הנזק כמעוול, כן ניתן לייחס אשם תורם לקטין שנפגע, אפילו והוא ילד רך בשנים. משמעות הדבר היא שגם אם תוטל אחריות, יקטן הפיצוי בשיעור האשם התורם שייוחס לנפגע.
דברי החקיקה העיקריים בהם מוסדר נושא איסור שיווק אותם משחקים וצעצועים מסוכנים, כמו גם הפיקוח והאכיפה הם: צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצור, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים), תשמ"ז-1986. באתר משרד התמ"ת ישנו פירוט של צעצועים מסוכנים האסורים בשימוש ובין היתר: חזיזים, נפצים, טילים, שרקנים, זיקוקים ועוד. להשלמת התמונה נציין כי ישנם תקנים (למשל ת"י 562), אשר מתווים אימתי צעצוע לא עולה כדי מסוכן כהגדרתו בצו.
ברשויות מקומיות רבות הותקנו חוקי עזר בנושא צעצועים מסוכנים, ובסמכותן להטיל סנקציות במישור המנהלי, כאשר אלה לא נאכפים. לצד כל החוקים המנויים לעיל ישנו הדין הפלילי, אשר מטפל בגורמים אשר מפרים את הוראות החוקים הנוגעים לעניין.
כלי משחית, נפצים וחזיזים
פוליסת הביטוח: בכלל לא חשוב מי אשם
במישור החוזי לא רבים יודעים, אבל כל תלמיד (לרבות ילדי הגנים הציבוריים) מבוטח על ידי הרשות המקומית בפוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים, וזאת מכוח החוק. התשלומים נגבים כחלק בלתי נפרד מהתשלומים שגובה הרשות המקומית בגין הוצאות החינוך. הטיפול בפוליסה נדון בראש וראשונה לפי חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, הפסיקה והוראות הממונה על הביטוח.
הפוליסה מעניקה "מטרייה" ביטוחית 24/7. משמעות הדבר שגם לאחר שעות פעילות המסגרות החינוכיות, ואפילו בימי חופשה ושבתון, חל הכיסוי הביטוחי.
היתרון הגדול של פוליסת תאונות אישיות תלמידים הוא שלהבדיל מהצורך להוכיח חבות (כפי שהוסבר בקצרה לעיל תחת הפרק הנזיקי), כאן אין שאלה של אשם. נפגעת – קיבלת. כמובן שכמו בכל תחום משפטי גם בפוליסה זו ישנם מספר חריגים, שהמשותף לכולם זה מקור פיצוי אחר (למשל, נפגע בתאונת דרכים יפוצה ע"י ביטוח החובה, נפגע תאונת עבודה יפוצה ע"י הביטוח הלאומי וכן הלאה).
החיסרון של הפוליסה, הוא שבשונה מהסכומים הנהוגים בדיני הנזיקין היא מקנה פיצוי מדוד ומותנה. מדוד למה? מכיוון שסכום הביטוח הבסיסי עבור נכות צמיתה בשיעור של 100% הוא בסך של כ-376,000 שקל, כשמסכום זה נגזר הפיצוי החלקי לפי גובה הנכות. ישנו גם פיצוי בגין נכויות זמניות, אולם הפוליסה דורשת היעדרות רצופה של 21 יום מהמוסד לימודי, כשהפיצוי ניתן רק החל מהיום השישי.
מותנה למה? מכיוון שבגין נכות בשיעור של פחות מ-5% ובגין נכות אסתטית (למעט חריגים) לא ישתלם פיצוי.
אז מומלץ וכדאי להרבות בשמחה, אבל מומלץ גם להיזהר. חג פורים שמח.
האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או ייעוץ משפטי ואינו מתיימר להיות כזה. בכל מקרה ומקרה על הקורא/ת לפנות ולהיוועץ עם עו"ד מתאים לפי נסיבות העניין.
צילום השער: אילוסטרציה