מאת אתי בן עמי – סויסה

 

צוקית קידר, 41, נשואה ליוסי אסרף, קצין כבאות ובן למשפחה ותיקה בבית שמש. אם לשלושה: קאי, לאני וטרן (על שמות הילדים נרחיב בהמשך), מתגוררת עם משפחתה בבית שמש הוותיקה. נולדה וגדלה בנצרת עילית, ב – 4 שנים האחרונות בעלת סטודיו 'צוקית צילום מאהבה', מתמחה בצילומי היריון ומשפחה. ואינה מנותקת לרגע מהתהליך שבית שמש עוברת בשנים האחרונות.

לשאלה כיצד התחילה את העסק אותו היא מנהלת באופן עסוק ביותר אמרה: "צילום היה עבורי סוג של תחביב וחלום לעבודה ולפרנסה. משך השנים הוריי תמיד אמרו לי כי אני חייבת ללמוד כי מתחביב קשה מאוד להתפרנס. מסתבר כי האמירות האלו חלחלו משך השנים והתיישבו לי בצד הריאלי של המוח. לימים כשהתחתנתי והפכתי לאימא התפרנסתי אך לא ממש אהבתי את מה שאני עושה. יום אחד, כשחזרתי מהעבודה מתוסכלת מאוד, אמרתי ליוסי שאני לא מסוגלת יותר לעבוד ואני חייבת משהו אחר. הוא שאל מה את רוצה לעשות ועניתי רוצה לצלם, אך אני יודעת שזה לא יצליח. הוא ענה: "בואי נבנה לך סטודיו", ופירק לגורמים את כל החששות שלי. במשך שלושה חודשים במו ידיו בנה את הסטודיו שבו אני עובדת היום.

זה התחיל מכך שצילמתי את אחותי בתקופת ההיריון ואת הבן שלה, את גיסתי, חברה של חברה עם סדינים ורקעים מאולתרים, פנס תאורה בסיסי ותוך כדי תנועה קניתי ציוד ופיתחתי את העסק. בד בבד, לא יכולתי לצאת ללמוד מאחר והייתי עם 2 בנות ובהריון שלישי ובעיקר עם בעל שעסוק בעבודה אינטנסיבית ובמשמרות. וכך, מצאתי עצמי בלילות לומדת צילום באופן מקצועי דרך היוטיוב!! לומדת באופן תיאורטי ומיישמת במהלך היום וכך חוזר חלילה. עד היום אני ממשיכה ללמוד ומתפתחת באופן לא קונבנציונאלי והרבה לילות ללא שינה. באופן עקרוני וכמדיניות אני לא מוציאה כסף על פרסום העבודות שמגיעות אליי עוברות מפה לאוזן כי מי שאוהב באמת את העבודה שלי יגיע אליי בזכותן.

המוטו שלי הוא לא לצלם כאוטומט, במהלך שיחה עם לקוח אני מנסה ללמוד את הילד והמשפחה בכך אני מוציאה באמצעות הצילומים את הרגש. אני לא אוהבת לשים תחפושות ולאפר ילדות צעירות לשם צילום, קרה לא פעם שביקשתי שילדות צעירות ישטפו את הפנים מאיפור כי זה נראה לי לגמרי לא מחובר לאישיות של ילדה שאוהבת שחמט לצורך הדוגמא. בדיעבד, אני יכולה להגיד בפה מלא שזה עובד. אני זורמת עם תכונות האופי של המצולם ללא הצגות ובימוי."

 

צוקית, בעלה יוסי ושלושת ילדיהם

 

אני מבינה שאת אוהבת מאוד את מה שאת עושה. פריבילגיה שיש למעטים בינינו, מאחר ואנשים מתפרנסים לצורך פרנסה, איך התחושה?

"אני מחוברת לפמניזם, לתפיסתי אישה היא הבסיס של הבית, כשאישה מאושרת הבית מאושר! זה חשוב שהבעלים ישכילו להבין. אם הם יפנקו את הנשים שלהם ואני לא מדברת על חומר אלא, אם הם יחמיאו להן, יגבו אותן  ויעזרו להן, התוצאה אישה – ילדים ובעל מאושר. כשבעלי אומר לי "איזה אימא מדהימה את", אני במשך יומיים עושה כל מה שהוא מבקש.., אם הוא לא היה מתעקש להגשים לי חלום ולבנות לי סטודיו, למרות שבלמתי אותו מתוך פחדים אישיים כי זה מה שזכרתי לאורך השנים שלא אהיה מספיק טובה, ספק אם הייתי עובדת בצילום היום. החברות, האמונה והתמיכה היא חשובה ביותר לנשים באשר הן, הרבה פחות מחומר."

 

תסבירי את השמות הלא שגרתיים שבחרת לילדים שלך: קאי טראן ולני?

"אני אדם שאוהב טקסים, סמליות ומסורת.  אבי הוא מדריך טיולים בארץ שאוהב את הארץ והאדמה וגם את התנ"ך. הוריי בחרו עבורי ועבור אחיי שמות מעט שונים: צוקית, אדרית, עילם, טלמור ומידן. שמות שורשיים הקשורים לארץ ולתנ"ך. לכן, היה לי ברור שלילדיי אקרא בשמות מיוחדים עם משמעות.

קאי – בשפת הוואי זה ים גדול. במשך כל ההיריון שלה הייתי בים ובבריכה, כי במהלך ההיריון הרגשתי אותה ואת עדינותה שוחה בתוכי.

לני – בשפת הוואי זה שמיים. בחצי הראשון של ההיריון הרגשתי שאני עפה ושלווה מאוד ובחצי השני הרגשתי הוריקן בבטן..

טרן – בגאלית זה אדמה, כמו ההיריון שלו שהיה יציב, מחובר ורגוע.

כך שבעצם יש לי את יסודות היקום, מים אויר ואדמה. אני מרגישה שיש לי איזון והעניין סגור לי."

 

משפחת אסרף במהלך חופשה משפחתית

 

את יכולה לעמוד על ההבדלים בין נצרת עילית בה גדלת לבין העיר בית שמש?    

"שמחה על השאלה. קווי היסוד של שתי העיר מאוד דומה הם הוקמו כמעברות בהן ישנה אוכלוסייה דומה (מלבד העובדה שנצרת עיר מעורבת לערבים ויהודים), מאז שאני זוכרת עצמי מהילדות ישנה העצמה בכל מה שקשור לתרבות בעיר נצרת, היכל תרבות, העצמת בני הנוער ותנועות הנוער, קולנוע, קניון, בריכה תוך השקעה גדולה וחד משמעית. ובבית שמש עדיין מדברים על כך שצריך היכל תרבות, קולנוע ובריכה. מה יש לילדים ולבני הנוער לעשות כאן?!  אני זוכרת כשהגעתי לגור בבית שמש לא הבנתי למה הכל סגור בשבת, והיכן העדליידע בפורים ומצעד לפידים בחנוכה, אירועי קיץ במהלך כל הקיץ??

אני זוכרת שהייתי יושבת בבית עם הילדים, הרגשתי שאני ממש נבולה, עד שהתחלתי להכיר אנשים. מה שמתסכל עוד יותר שהמבוגרים אומרים לי "כל מה שאת אומרת היה בעיר לפני 15 שנה..", אז איפה כל הדברים נעלמו? כשהייתי מדברת על כך לפני שנים, חברות והגיסות שלי לא הבינו מה אני אומרת, היום כשיש להן ילדים הן מבינות ביותר את המשמעות העצובה."

 

קולך וכתבייך נשמעים ונשמעו ברשתות החברתיות במהלך מערכות הבחירות ובכלל, לא מובן מאליו?  

"במערכת הבחירות ב - 2008, רמת המודעות שלי עלתה, ראיתי את שלושת המועמדים דאז והתחברתי לשלום לרנר, לא הכרתי אותו אישית אבל, חשבתי שהוא ראוי מבין כולם. צר לי להגיד שהרבה מאוד אנשים אמרו לי: "אין לו ניסיון, הוא לא משלנו ועוד.." ורק בבחירות האחרונות כל הצעירים שהקימו בתים ונולדו להם ילדים החלו להתעורר אך לצערי אנחנו חיים את החלום ושברו. כשחושבים ברצינות יש לבית מכל הערים בארץ את הפוטנציאל הגדול ביותר, המיקום, מזג האוויר, התושבים המגוונים שבאו מכל העולם, העלייה האנגלוסקסית ועוד, זו יכלה להיות עיר שלא רואה ממטר את מודיעין.  הגיסות שלי והחברים מסביב הם דור מדהים שגדל והתחנך בבית שמש, ולצערי הם לא יישארו כאן כל עוד לעיר אין מה להציע להם ולילדיהם."

 

מתוך אלבום התמונות של אמיליה

 

ובכל זאת מה את אוהבת בעיר?

"אני מאד אוהבת את העובדה שיש בעיר בית שמש תחושה של משפחתיות.  בכל הערים שגרתי בהן, כולל נצרת עילית זה לא קיים.  5 דקות אחרי שאתה מכיר אדם חדש בעיר אתה מוצא את הקשר אליו משפחתית או חברתית, מהר מאד אתה מחבק ומנשק אותו כאילו ההיכרות רבת שנים.  אני מאד מתחברת למשפחתיות הזו ובהתחשב בעובדה שהגעתי לכאן בגיל מאוחר יחסית (27) ללא בסיס של חברי ילדות יצרתי כאן חברויות אמת עם אנשים טובים שאני מאד אוהבת."

 

ספרי על מקרה מרגש במיוחד בעבודתך.

"העבודה שלי מרגשת ומספקת באופן כללי, מאחר ואני מצלמת נשים שבדרך כלל נמצאות בהריון הראשון שלהן, בתקופה הכי מרגשת בחייהן.  מרגש לראות את בני הזוג תומכים ומוכנים לעשות הכל בכדי לגרום להן להיות מאושרות, כולל פוזות למצלמה אם נדרש. בצילומי תינוקות וילדים כל פיפס שלהם וכל חיוך או צעד מרגש. ובצילום בני מצווה הכי מרגש לראות מהצד את ההורים מביטים על הילדים שלהם מצטלמים ולא מאמינים שמי שעד לפני רגע היו הבייבי הקטנים שלהם, מצטלמים עכשיו כמו דוגמנים אמתיים עם ביטחון ומודעות עצמית. 

צילמתי לא מזמן שתי אחיות מדהימות (הבנות של הזמר איציק קלה), כששתיהן היו יחד בהריון - הריון שאותו הן הבטיחו לאימא שלהן לאחר שהיא נפצעה בפיגוע ליד ביתר עלית בשנת 2012 והייתה מאושפזת זמן רב.  חצי מהצילומים צחקנו ובחצי האחר בכינו מרוב התרגשות. לאחרונה צילמתי ילדה לוקה בתסמונת דאון, כל כך מתוקה, כל כך יפה וחייכנית ואימא שלה הרעיפה עליה כמויות אדירות של אהבה וזה ריגש אותי עוד ימים רבים אחרי."

 

מתוך הצילומים המדהימים של צוקית

 

מלבד העובדה שאת מתפרנסת, מה הערך מוסף שלך?

"הרווח האמתי שלי מהעבודה הוא להרוויח מכל הכיוונים כיוון שאני עוסקת בדבר שאני הכי אוהבת בעולם - צילום. אני פוגשת כמעט בכל יום אנשים חדשים, מדהימים ומגדילה את מעגל החברים שלי, אני מוקפת בילדים בכל הגילאים וזו אחת האהבות הכי גדולות שלי - ילדים.  וכמובן, אני אדון לעצמי, עובדת מהבית, כך שאני פנויה לילדים שלי ולבעלי בכל זמן נתון."

 

לעיתים עולה המחשבה לעזוב את בית שמש?

"המחשבה לעזוב את בית שמש עלתה ועולה לאורך כל השנים, כמו אצל רבים וטובים מבני העיר הוותיקים ובמשפחות צעירות. אך זה מורכב, בגלל העסק שהקמתי והעבודה המדהימה של בעלי.  בגלל הילדים והחברים שלהם, והחברויות המדהימות שאנחנו יצרנו כאן במשך השנים. וכפי שציינתי קודם מה אני אוהבת בבית שמש, קיים הפחד שלא נמצא את זה במקום אחר. מצד שני, נדמה כאילו העיר צועדת לאחור והכיוון ברור.. השקעה בתרבות לא תתקיים והעיר לא תתפתח למקומות נכונים!!  האם מגיע לילדים שלנו לגדול בעיר ללא עתיד נראה באופק? זו השאלה שעליה נצטרך כולנו להשיב בקרוב."

 

לפני כמה חודשים כתבת פוסט קשה וביקורתי על נציב כבאות ראשי שהתבטא נגד לוחמי האש, לא פחדת שאולי דברייך יזיקו לבעלך?

"הפוסט כנגד נציב הכבאות נכתב לאחר שהגיעו מים עד נפש. מעולם לא התערבתי בעבודה של בעלי.  הוא קצין כבאות מוערך ובצדק, הוא לא זקוק לי שאלחם את המלחמות שלו או של חבריו. אך, גם משפחת הכבאים היא אכן משפחה מאוחדת ומלוכדת לרוב, ודברים גדולים שקורים בנציבות מגיעים מהר מאד לכל קצוות הארץ. כשהגיע המידע על כך שהנציב אמר ללוחמי האש באחד הקורסים שהם פשוט מיותרים והמשיך ועלב בהם כפי שעשה בשיטתיות במהלך השנים מאז שהוצנח לתפקיד מהמשטרה, לא הצלחתי לישון כל הלילה. אני יודעת כמה קשה בעלי והחברים שלו עובדים. מעולם לא התייחסתי לבדיחות השקשוקה והשש בש של טמבלים שלא מבינים כלום במה שלוחמי האש עוסקים.  רק נשות הלוחמים יודעות איזה זוועות הם רואים על בסיס יומיומי בעבודה שלהם, בבניינים שרופים, בכלי רכב מחוצים, בבורות ובתהומות. רק אנחנו יודעות שבאמת קיים סיכוי שבני הזוג שלנו לא יחזרו הביתה שלמים, נפשית, פיזית ובכלל. אחרי שריפות ענקיות משפחת לוחמי האש איבדה לא מעט לוחמים בשנים האחרונות. רק אנחנו יודעות מה המשמעות של גידול ילדים כמעט לבד ולהיות בהיכון להקפצה של הבעל לאירוע. לא הצלחתי להתאפק והעליתי פוסט מעמקי נשמתי ולא דמיינתי לרגע שהוא יהפוך ויראלי.  הסתבר שלתחושותיי היו שותפים רבים מאד מלוחמי האש ובעיקר מבנות זוגם. קיבלתי המון פידבקים, טלפונים והודעות תומכות. לא חששתי שיתנכלו לבעלי, הוא מאד מוערך בזכות מי שהוא והיה די ברור מהפוסט  שהוא נכתב מהזווית שלי. אפילו יוסי שלי אמר אחר כך שהוא לא ידע עד כמה אני פוחדת שיקרה לו משהו בעבודה ועד כמה אני מעריכה אותו ואת חבריו. בסופו של דבר הנציב הוציא מכתב התנצלות ללוחמי האש ולבני משפחותיהם ומבחינתי זה סגר את הנושא. אני לא אוהבת עימותים ומשתדלת להימנע מדרמות מיותרות בחיים שלי, אבל לוחמי האש, בדיוק כמו העיר בית שמש, הם משפחה שלי ועל משפחה נלחמים..."

 

צוקית ויוסי אסרף באירוע משפחתי

 

מה האג'נדה שלך לחיים טובים?

"האג'נדה לחיים טובים מורכבת מכמה תובנות שאספתי במהלך השנים. חיה ותן לחיות נשמע כמו סיסמה, אבל אני נגעלת בכל העיסוק שיש לאנשים בארצות המוצא ועדתיות האחד של השני, כך שאני מאמינה גדולה שכל אחד חייב לעצמו להיות הוא עצמו, להתלבש כמו שהוא רוצה, להסתפר, להתאפר ולהתבטא - כמו שהוא רוצה, מבלי שמישהו ישפוט אותו. 

אופטימיות היא המילה שמנחה אותי כבר שנים רבות. להשתדל לראות את חצי הכוס המלאה, להיות אסיר תודה על כל דבר שיש לך ושהשגת בחיים.

לא לבזבז זמן מיותר על דרמות.  והכי הכי הם שמחת חיים והתלהבות!!  אני כל כך אוהבת להשתטות, בעיקר עם הילדים שלי ועם הילדים שאני מצלמת, והיום, כשאני כבר בעשור החמישי לחיי, אני יכולה להגיד בפה מלא שיותר לא אכפת לי מה חושבים עליי ועל היותי שטותניקית, זה פועל יוצא של להיות מאושרת."

 

מה להערכתך עתיד העיר בית שמש?

"לצערי, אני לא צופה טובות. לפי השמועות העירייה שנבחרה הבטיחה לקהל בוחריה שבעיר הזו לא תהיה בריכה ולא יהיה קולנוע,  על בית תרבות לא מדברים בכלל,  בתי ספר וגני ילדים חילוניים נסגרים בכל שנה. כדי למלא את קופת העירייה התחילו לגבות מאתנו כסף על חניות ובעלי העסקים בעיר הוותיקה הם הראשונים שנפגעים מכך. עתיד ורוד אני לא צופה, אלא אם כן בבחירות הבאות יהיה מהפך דרמטי. זה יהיה הסיכוי האחרון ביותר של העיר הזו."

 

מהי תפיסתך ואמונתך הדתית?

"אני מגדירה את עצמי כאתאיסטית מסורתית.  אין לי שום צורך באמונה באלוהות. אני מאמינה במדע ובעובדות, בטוב הטבעי של בני האדם ולא בטוב שנוצר מתוך פחד שלא להגיע לגן עדן. אין לי שום בעיה עם כל דת באשר היא, ואני מבינה את הצורך שיש לבני אדם באמונה עיוורת בדבר שהוא גדול מהם ומהבנתם.  עם זאת, אני מזועזעת מקיצוניות דתית וממה שבני אדם, גם יהודים עושים בשם הדת. כל זה לא מונע ממני לאהוב את סיפורי התנ"ך ולשמור על המסורת היהודית,  כולל צום מלא ביום כיפור, שמירת החמץ בפסח, וחגיגת כל חגי ישראל בצורה המסורתית ביותר שאפשר. אני אוהבת את המסורת היהודית, את החגים. זו ההיסטוריה של העם שלנו ואני לא רואה שום סתירה בין אי אמונה באל לבין הרגשת שייכות מלאה לעם שלי. בעלי הוא אדם מאמין ואנחנו מחנכים את הילדים לבחור במה שעושה להם טוב, מבלי להיכנע לתכתיבי החברה (גם כשהילדים סביבם לא מבינים בכלל על מה הם מדברים ומה זה אתיאיזם) ולקבל כל אדם שיש לו דעה שונה משלהם מבלי לשפוט אותו, עד כמה שאפשר."

 

נשים בעבודה ופמיניזם מה דעתך?

"כל מי שמכיר אותי קצת מעבר להיכרות שטחית, יודע שאני פמיניסטית אמתית.  אני מעריצה נשים ומוכנה תמיד לסייע ולעמוד לצד כל אישה. דור הנשים שצומח עכשיו מתוך הנוער שלנו, פשוט מרתק אותי.  דור שמשתמש במדיה החברתית כדי להילחם על האג'נדות שלו (כמו המלחמה בחוקי המכנסיים הקצרים והמטופשים ועוד..).  השבוע קראתי על מס' נשים גדול מהרגיל שהתקבל לקורס טייס והתמוגגתי.  להערכתי זה הדור שיביא את שוויון ההזדמנויות לנשים להיות במקום הנכון ויסיים את המהפכה שהתחילה במאה הקודמת.  

לאישה צריכה להיות את הזכות המלאה לבחור מה היא רוצה לעשות בחיים כאשת קריירה, עצמאית, שכירה או עקרת בית ולהרוויח ולקבל באופן שווה וזהה לכל גבר בזכות."

 

 

מה את מאחלת לעצמך?

"בראש ובראשונה - בריאות!! אחר כך להמשיך להיות מאושרת, ליהנות מכל מה שהשגתי בחיים המשפחתיים והמקצועיים. לא לאבד את שמחת החיים אף פעם, ותמיד להיות מוקפת במשפחה וחברים."

גילוי נאות,  את צוקית הכרתי כשערכה לבני את צילומי החאלק'ה לפני שנפרד משערו הארוך. והתאהבתי. מעבר להיותה צלמת מוכשרת ביותר, גישתה תפיסתה את העבודה והיכולת להיות כל כך קשובה ומכילה כובשת. נעים לגלות שבעיר בית שמש יש נשים חזקות, מוכשרות ודעתניות כמוה לצד היותן מקבלות את האחר והשונה. אתם מוזמנים להיכנס לדף העסקי שלה בפייסבוק  וליהנות מצילומים מרגשים:

FACEBOOK.COM/TSUKIT.K.A 

שבת שלום ומבורך!