בית המשפט קיבל לאחרונה את בקשתה של רשות מקומית במרכז הארץ על מתן צו לפתיחת הליכים נגד חברה בענף המזון, לאחר שלטענת הרשות, החברה צברה חובות ארנונה ואגרות ביוב בהיקף של כ־1.27 מיליון שקל בגין נכסים שבהם החזיקה בשטח הרשות, אותה ייצג בהליך עו"ד גיל אפרתי.
בלב ההליך עמדה טענת הרשות כי החברה לא שילמה לאורך שנים את חיובי הארנונה והביוב שהוטלו עליה, חרף דרישות תשלום, הליכי גבייה ועיקולים.
לטענת עורך הדין אפרתי, משעה שהחברה לא פרעה את חובה, ולאחר שהצטברו אינדיקציות לכך שהפסיקה את פעילותה, לא נותר מנוס מפנייה לבית המשפט בבקשה להכניסה להליכי חדלות פירעון, כדי שניתן יהיה לבדוק את נכסיה ולגבות את החוב מקופת החברה.
כבר בשנת 2015 שלחה הרשות דרישת תשלום לחברה לפי פקודת המסים גבייה, בסכום של כ־119 אלף שקל. בשנת 2016 ניתן צו עיקול על נכסי החברה, ובהמשך פנתה מחלקת הגבייה של הרשות לבנק בדרישה לממש עיקול בסך כ־147 אלף שקל. בשנים שלאחר מכן נשלחו לחברה דרישות תשלום נוספות, בין היתר בגין הנכסים שבשטח הרשות.
בדצמבר 2019 נחתם הסדר חוב בין הצדדים ביחס לאחד הנכסיפ של החברה. ההסדר התייחס לחובות ארנונה עבור השנים 2015 עד 2018, בסכום כולל של 334,155 שקל. במסגרת ההסדר מסרה החברה לרשות 24 המחאות, שנועדו להיפרע בתשלומים חודשיים עד סוף שנת 2021. לטענת הרשות, כל ההמחאות לא כובדו.
באת כוח החברה התנגדה לבקשה להכליל אותה במסגרת הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בטענה כי מדובר בחוב שנוי במחלוקת, וכי הרשות מנסה לעקוף הליך אזרחי רגיל ולהפעיל עליה לחץ פסול באמצעות הליך חדלות פירעון.
עוד טענו בחברה כי חלק מן החובות התיישנו, כי ביחס לחובות מאוחרים יותר חל שיהוי, וכנוסף, החברה חדלה מלהחזיק בחלק מן הנכסים הנטענים שנים קודם לכן.
ביחס לאחד הנכסים טענה החברה כי בחלק מהתקופה סבל הנכס מהצפות שבגינן ביקשה החברה פטור או הפחתה מארנונה, וכי בסופו של דבר ביטלה את ההמחאות משום שהגיעה למסקנה שאינה חייבת כסף לרשות.
הרשות דחתה את הטענות. לשיטתה, היא פעלה במשך שנים מול החברה ובעלי השליטה בה בניסיון לגבות את החוב, לרבות באמצעות דרישות תשלום, עיקול, פגישות והסדר חוב.
עו"ד אפרתי טען בשם הרשות, כי כרשות מקומית חלה עליה חובה לגבות חובות ארנונה לטובת כלל תושביה, וכי אין מדובר בחוב פרטי אלא בכספי ציבור המיועדים למימון שירותים מוניציפליים, תשתיות, חינוך ורווחה.
עו"ד אפרתי טען בנוסף כי חתימת החברה על הסדר החוב מהווה הודאה בחוב, ולכן אין החברה רשאית להפוך בדיעבד את החוב הזה ל"שנוי במחלוקת" רק משום שהחליטה לא לכבד את ההמחאות.
הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי תמך בעמדת הרשות. לדבריו, היה על החברה להגיש השגה וערר בצורה מסודרת ובהתאם לדין, וכי אין די במכתבים שבהם הודיעה כי אינה מחזיקה עוד בנכסים.
הממונה הוסיף כי הסדר החוב משנת 2019 מהווה הודאה בחוב בגין אחד הנכסים, וכי ביטול ההמחאות בשנת 2020 אינו מוחק את ההודאה אלא להפך - מלמד על הפרת ההסדר.
השופט אביגדור דורות, מבית המשפט המחוזי בירושלים, קיבל בימים אלה את עמדת הרשות וקבע כי די בחוב בגין אותו הנכס לשנים 2015 עד 2018, שלגביו נחתם הסדר החוב, כדי לבסס את חזקת חדלות הפירעון.
השופט קבע כי הקבלה שניתנה במסגרת ההסדר עומדת בדרישת הכתב ומהווה הודאה בקיום העובדות ובזכותה של הרשות: פורטו בה שנות החוב, צוין כי מדובר בארנונה, ונקבע בה סכום החוב הכולל.
השופט דחה את טענות ההתיישנות והשיהוי וקבע כי חתימת הסדר החוב בשנת 2019 עצרה את מרוץ ההתיישנות, שהחל מחדש עם הפרתו בשנת 2020, לאחר שהתברר כי ההמחאות בוטלו. לכן, מאחר שלא חלפו שבע שנים, החובות מהשנים 2015–2018 לא התיישנו.
השופט קבע עוד כי קבלת ההסדר, ביטול ההמחאות ודברי באת כוח החברה מהווים הודאה בקיומו של חוב ארנונה בגין הנכס בהר טוב, אף שהחברה כלל לא הזכירה את ההסדר בתגובתה.
באשר לטענת השיהוי, נקבע כי דרישות התשלום שנשלחו לאורך השנים, צו העיקול והסדר החוב מ-2019 נחשבים פעולות גבייה ממשיות. אמנם ביחס לחובות המאוחרים יותר לא הוצגו פעולות גבייה משמעותיות, אך לדברי השופט דורות, החוב הישן לגבי אחד הנכסים מספיק כשלעצמו למתן צו לפתיחת הליכים.
לדברי השופט, לגבי הבקשות לפטור מארנונה באותו נכס בעקבות הצפות, אלה היו בקשות נקודתיות בלבד, ואינן מהוות השגה על כלל החוב. לדבריו, הסדר החוב נחתם לאחר שתי ההצפות, ולכן החתימה עליו אינה מאפשרת לחברה לטעון בדיעבד כי החוב כולו שנוי במחלוקת.
בסופו של דבר קבע בית המשפט כי ביחס לנכס קיים חוב שאינו שנוי במחלוקת בסך 334,155 שקל, סכום העולה על הסף הקבוע בחוק לצורך חזקת חדלות פירעון. משום כך הורה בית המשפט על פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד החברה, ומינה את עו"ד אלון ריחני לתפקיד הנאמן. הנאמן נדרש להגיש דו"ח ראשון עד 5 בנובמבר 2026.
לדברי עו"ד גיל אפרתי, שייצג את הרשות, ההחלטה מעבירה מסר ברור לחייבים של רשויות מקומיות: חובות ארנונה ואגרות ביוב הם כספי ציבור, וכאשר חברה מתחמקת מתשלום במשך שנים, הרשות המקומית רשאית וחייבת להפעיל את הכלים המשפטיים העומדים לרשותה כדי להגן על הקופה הציבורית ועל כלל התושבים.
משרד גיל אפרתי ושות' https://www.gilefrati.co.il/ משרד בוטיק המתמחה בליטיגציה אזרחית מסחרית, בוררויות, חברות, נדל"ן, חדלות פירעון והסדרי חוב מורכבים וגדולים. עו"ד אפרתי חבר ועדת פירוקים ארצית של לשכת עורכי הדין, מרצה בתחום חדלות הפירעון, ומתמנה דרך קבע כבעל תפקיד בתיקי חדלות פירעון מורכבים של חברות ויחידים. על לקוחות המשרד נמנים בנקים מובילים, חברות ביטוח, רשויות מקומיות, חברות מסחריות, ארגוני מעסיקים ועממות, והם נהנים משילוב ייחודי של מומחיות משפטית עמוקה וניסיון עסקי מעשי בליווי עסקאות, סכסוכים וניהול הליכים כלכליים מורכבים.