הליך משמעתי שנוהל נגד עורך הדין ט', בעקבות עיכוב בהעברת כספי פיצויים ללקוחו, הסתיים בהקלה משמעותית בעונש, לאחר שבית הדין המשמעתי הארצי ביטל את ההשעיה בפועל שהוטלה עליו. זאת, בין היתר, על רקע נסיבות מקלות חריגות ושיהוי ממושך בניהול ההליך מצד ועדת האתיקה של מחוז דרום.
הפרשה החלה לאחר שתושב שנפגע בתאונת דרכים, פנה לעורך דין לצורך מיצוי זכויותיו. הטיפול בעניינו הועבר לעו״ד ט', אשר ייצג אותו בתיק הנזיקין והצליח להשיג עבורו פיצוי כספי בהתאם להסדר פשרה שנחתם לחברת הביטוח. כספי הפיצוי הועברו תחילה לעורך הדין הראשון, שגזר מהם את שכר טרחתו, ולאחר מכן הועבר עיקר הסכום, כ־44 אלף שקלים - לעו״ד ט', שאמור היה להעבירם ללקוח, לאחר גביית שכר טרחתו. אלא שבשלב זה ביקש הלקוח שלא לקבל את הכספים ולהותירם בנאמנות, מחשש שגורמים שונים, ובהם חברת הביטוח, ידרשו את השבתם..
כעבור מספר שנים התגלע סכסוך בין הצדדים. הלקוח דרש את הכספים, ועו"ד ט' נמנע מהעברתם. עקב כך, בנובמבר 2017 הגיש הלקוח תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.אך עוד לפני שהתכנסה וועדת האתיקה לדון בסכסוך, הגיעו הצדדים להסדר באמצעות גורם שהיה מקובל על שניהם. עו״ד ט' העביר ללקוח את מלוא הכספים, והלקוח חזר בו מתלונתו..
לאחר ההסדר פנה הלקוח לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין וביקש לבטל את תלונתו. חרף כך, ועדת האתיקה החליטה להמשיך בניהול הקובלנה, בטענה שעצם החזרת הכספים לאחר הגשת התלונה אינה מפחיתה מחומרת העבירה האתית.
בדצמבר 2020 הושג הסדר דיוני. עו״ד ט' הודה בעבירות משמעת ברף הנמוך שעניינן אי העברת כספים ללקוח בתוך זמן סביר. בית הדין לאתיקה של לשכת עורכי הדין קבע לוחות זמנים קצרים להגשת טיעונים לעונש. אלא שבפועל, ועדת האתיקה לא הגישה את עמדתה במשך קרוב לשלוש שנים! רק בתחילת 2024, בחלוף יותר מאלף ימים, הוגשו הטיעונים, ובמהלך תקופה זו נותר ההליך תלוי ועומד ללא הכרעה. וכך, בשנת 2025, החליט בית הדין המשמעתי להחמיר עם עו״ד ט' וגזר עליו השעיית רישיון עריכת דין לשנה, מחציתה בפועל. טענות ההגנה בדבר השיהוי החריג נדחו.
עורכי הדין רונן מנשה וקובי רון הגישו בשמו של עו"ד ט' ערעור על גזר הדין החמור לבית הדין המשמעתי הארצי. הם לא ערערו על עצם ההרשעה, שנעשתה בעקבות הסדר דיוני, אלא אך ורק על חומרת העונש.
בין היתר טענו עורכי הדין כי לקוחו של עו״ד ט' ביקש ממנו במפורש להחזיק עבורו את הכספים. עוד הדגישו כי מלוא הסכום שבמחלוקת הושב ללקוח, כי אין מדובר בהתנהלות סדרתית מצד עו״ד ט', וכי במקרים דומים לא הוטלה בעבר השעיה בפועל. נימוק מרכזי נוסף שצוין היה השיהוי החריג והבלתי מוסבר בניהול ההליך מצד ועדת האתיקה עצמה.
לדברי עורכי הדין, בשל השיהוי הממושך נפטר בינתיים הגורם שתיווך בין הצדדים ויכול היה להעיד בפירוט על ההסכמות ביניהם. בעקבות זאת נאלצה ההגנה להעיד את בנו, שהכיר את פרטי ההסדר רק מפי אביו ולא נכח במעמד ההסדר. לטענתם, הדבר גרם למרשם נזק ראייתי חמור.
לנוכח כתב הערעור המנומק ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים בעל פה, המליץ בית הדין הארצי לצדדים לבוא ביניהם בדברים. ובסופו של דבר, לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה על ביטול רכיב ההשעיה בפועל והגדלת רכיבי העונש הכספיים, קיבל בית הדין הארצי את הערעור והקל בעונשו של עו״ד ט' בהתאם להסכמות בין הצדדים.
לדברי עורכי הדין רונן מנשה וקובי רון ממשרד מנשה - רון: "צדק הרכב הערעור הנכבד שהמליץ לצדדים לבוא ביניהם בדברים על רקע הנסיבות המיוחדות של המקרה. עונש של השעיה בפועל לתקופה של חצי שנה היווה עונש חמור ובלתי מידתי במקרה זה ואנחנו שמחים שבוטל".
עורכי הדין רונן מנשה וקובי רון ממשרד מנשה-רון עורכי דין, https://www.mr-adv.co.il / עוסקים בדין הפלילי, בדגש על עבירות צווארון לבן וייצוג חשודים ונאשמים נורמטיביים שהסתבכו לראשונה עם החוק הפלילי.