בית המשפט העליון קיבל לאחרונה ערעור שהגיש נהג תושב ירושלים, על עונש המאסר שנגזר עליו בבימה"ש המחוזי בירושלים, בגין חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, וקבע כי לא ירצה עונש מאסר למרות המעשה.
האירוע הקשה ארע בינואר 2024, כאשר הנהג נסע ברכבו הפרטי בירושלים, כשלפתע שמע צפירה צורמנית מאחוריו. בהביטו במראה גילה כי מי שצופר לו הוא אדם אותו לא הכיר, שנהג בקלנועית.
על פי כתב האישום המתוקן, נהג הקלנועית, שאליו התלווה אחיו, עקף את רכבו של הנהג בצומת מרומזר וחסם את נתיב נסיעתו באמצעות רכבו, קילל אותו והטיל לעברו כוס משקה. לאחר שהתנועה התחדשה, ומשום שנתיב נסיעתו נחסם, עלה נהג הרכב בשני גלגליו הימניים על המדרכה ועקף את החסימה, אך נהג הקלנועית לא הרפה והמשיך במרדף. בהמשך עברו שני כלי הרכב בצומת באור אדום.
בצומת הבא עצר נהג הרכב ברמזור אדום לפני מעבר חציה, ונהג הקלנועית מיהר לחסום את דרכו. שניהם ירדו מרכביהם, ומריבה קולנית התפתחה ביניהם. בשלב מסוים נצמד נהג הקלנועית אל נהג הרכב וזה הדף אותו לאחור. בתגובה, בעט נהג הקלנועית בדלת הרכב. בעל הרכב לא הגיב אלימות, חזר לרכבו והתיישב, בעוד נהג הקלנועית נעמד מול רכבו כדי לחוסמו, והתקשר למשטרה.
כעבור זמן קצר התחלף הרמזור לירוק. נהג הרכב החל לנסוע באיטיות קדימה כאשר נהג הקלנועית עדיין ניצב ועומד לפני רכבו. בתגובה טיפס נהג הקלנועית ונתלה על מכסה המנוע. נהג הרכב עצר את רכבו, אך מיד לאחר מכן האיץ לעבר הצומת בעוד המתלונן תלוי על חזית הרכב.
בסמוך לצומת בלם נהג הרכב בלימת פתע ונהג הקלנועית נפל על הכביש. נהג הרכב המשיך בנסיעה מהמקום. נהג הקלנועית שנפגע מהנפילה, ניסה לקום, נפל שוב ונשאר שכוב על הכביש עד שהגיעו כוחות מד"א.
כוחות משטרה שהגיעו למקום, גבו תלונה מנהג הקלנועית, ובאמצעות עדים לתגרה, הצליחו לאתר את זהותו של נהג הרכב ועצרו אותו.
כתוצאה מן הנפילה נגרמו לנהג הקלנועית שברים בשני קרסוליו, והוא נזקק לניתוח לקיבוע השברים באמצעות ברגים ופלטה.
לאחר ששוחרר לחלופת מעצר, הוגש נגד נהג הרכב כתב אישום שכלל עבירות של חבלה חמורה והפקרה לאחר פגיעה. הפרקליטות ייחסה לו גרימת חבלה בנסיבות מחמירות, וטענה כי השתמש ברכבו ככלי פוגעני להכרעת סכסוך בכביש.
דיון ראשון בעניינו נערך בפני השופט ירון מינטקביץ מביהמ"ש המחוזי בירושלים. בדיון הוקרן סרטון ערוך ממצלמות אבטחה שתיעד את רוב חלקי האירוע.
בהחלטתו קבע השופט כי תרומתו של נהג הקלנועית להסלמת העימות הייתה משמעותית וכי לאורך רוב שלבי האירוע ניסה נהג הרכב דווקא להימנע מעימות פיזי.
חרף כך, הדגיש השופט מינקביץ, עצם הפגיעה באמצעות רכב הינה מעשה חמור, שתוצאתו אכן גרמה לפגיעה קשה בגופו של המתלונן.
באי כוח הסנגוריה הציבורית שייצגו אתנהג הרכב באותו מועד, תיארו בדיון את הרקע הקשה ממנו הגיע, וביקשו שבית המשפט יתחשב בכך בכל הנוגע לגזר דינו. לחיזוק דבריהם, הגישו עורכי הדין לבית המשפט חוות דעת ממרכז לבריאות הנפש 'התחלה חדשה' בו עבר נהג הרכב טיפול משקם ממושך.
על פי חוות הדעת, נהג הרכב, גרוש פעמיים ואב לשלושה, התמודד לאורך השנים עם קשיים רפואיים, נפשיים וכלכליים. הוא גדל במוסדות חינוך חרדיים ללא תעודת בגרות, נפגע בתאונת אופנוע שהותירה אותו עם נכות משמעותית, סבל מפריצת דיסק, מכאבים כרוניים ומפוסט־טראומה ודיכאון.
על פי חוות הדעת, נהג הרכב מתקשה לעבוד לפרנסתו יותר מכמה שעות ביום ומתגורר ביחידת דיור בבית אימו, כשקצבת הנכות שהוא מקבל מהווה את הכנסתו העיקרית, וממנה נגבים דמי המזונות לילדיו.
במקביל, הורשע נהג הרכב בעבר בעבירות אלימות במשפחה ובמספר עבירות תעבורה, אך בשנים האחרונות השתלב באופן רציף בטיפול במרכז 'התחלה חדשה', לשם הופנה לראשונה לפני מספר שנים ושב שוב ושוב למסגרות טיפול קבוצתיות ופרטניות, טיפול המוענק לו ללא תשלום בשל מצבו.
אנשי המרכז תיארו אותו כמי שמשתף פעולה עם הטיפול ומגיע בקביעות, אך סובל מדיכאון, מתחושות פגימות ומקושי להתמיד בעבודה. האירוע בכביש והמעצר, כך צוין בדוח, החמירו מאוד את מצבו הנפשי. המרכז המליץ לאפשר לו להמשיך בטיפול ואף הדגיש כי מאסר מאחורי סורג ובריח עלול להחריף עוד יותר את מצבו.
לאור כך, ובהתאם לנסיבות האירוע, קבע השופט מינטקביץ כי מסוכנותו של נהג הרכב אינה גבוהה, בין היתר בשל ניסיונותיו להתרחק מן העימות באותם שלבים מוקדמים, והורה על שחרורו ממעצר בית בתנאים מגבילים, ופסילת רישיון הנהיגה שלו עד לתום ההליכים.
לאחר שחרורו ממעצר, החל משא ומתן בין באי כוחו של נהג הרכב לפרקליטות, שבסופו הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום מתוקן, שבו יוחסה לו רק עבירה אחת, של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.
בהמשך הגיעו הצדדים להסדר טיעון שלפיו יודה נהג הרכב בעובדות כתב האישום המתוקן ויסכים להרשעה, כאשר המחלוקת להכרעת בית המשפט תיוותר רק בשאלת העונש.
הדיון בהסדר הטיעון נערך הפעם בפני השופט מרדכי כדורי מביהמ"ש המחוזי בירושלים, אשר קיבל את הסדר הטיעון והרשיע את נהג הרכב בהתאם להודאתו. במקביל הורה השופט על הפנייתו של הנאשם לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר, ועל קביעת דיון נפרד לטיעונים לעונש.
תסקיר שירות המבחן שהונח בפני בית המשפט תיאר את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של נהג הרכב, את קשייו הכלכליים והנפשיים ואת העובדה שהוא מצוי בהליך שיקומי מתמשך. מצד אחד צוין כי הוא משתף פעולה בטיפול, ומצד אחר הועלתה ביקורת על כך שהוא מתקשה לבטא אמפתיה לאדם בו פגע ונוטה להשליך חלק מן האחריות לאירוע על התנהגותו של המתלונן. שירות המבחן העריך כי קיימת רמת סיכון בינונית להישנות התנהגות אלימה מצד הנאשם, אך המליץ לשקול ענישה שאינה כוללת מאסר מאחורי סורג ובריח, תוך המשך ליווי טיפולי.
בגזר דינו, שניתן בחודשים שלאחר מכן, עמד השופט כדורי על חומרת התופעה של אלימות בכבישים ועל הצורך בהרתעת נהגים מפני נטילת החוק לידיהם, תוך שימוש ברכבם ככלי נשק. הוא סקר פסיקה שבה הוטלו עונשי מאסר משמעותיים על נהגים שהסלימו סכסוכים בכביש לכדי מעשי אלימות חמורים.
יחד עם זאת, הקדיש השופט מקום נרחב להתנהלות נהג הקלנועית באירוע, וקבע כי זה "לקח את החוק לידיו", חזר וחסם את דרכו של נהג הרכב, ביצע עבירות תנועה רבות, ניגש אליו באופן מאיים ואף בעט ברכבו.
השופט כדורי קיבל במידה רבה את טענת ההגנה שלפיה עד לשלב הסופי של האירוע לא התרחשה התגרות הדדית, אלא התגרות מצד המתלונן לבדו, אולם הדגיש כי גם בנסיבות אלה היה על ד' לחדול ולא לפגוע במתלונן באמצעות רכבו.
לאחר שקלול הנזק שנגרם, תרומת המתלונן להסלמה ונתוניו האישיים והבריאותיים של נהג הרכב, קבע השופט כי בנסיבות רגילות היה מקום למקם את העונש מעל לתחתית המתחם, אך בשל מצבו הרפואי והאישי של הנאשם בחר "באופן חריג" להסתפק ברף התחתון, והשית עליו תשעה חודשי מאסר בפועל, לצד מאסרים על תנאי, פסילת רישיון נוספת ופיצוי למתלונן.
עד לאותו מועד יוצג נהג הרכב על ידי הסנגוריה הציבורית, ונוכח העונש שהוטל אליו פנה אל עורכי הדין אביחי יהוסף, יונתן יהוסף ומשה גבריאלוב אשר הגישו ערעור לבית המשפט העליון על חומרת העונש.
בערעור עצמו הבהירו עורכי הדין כי ההרשעה עצמה מוצדקת, אך הם מערערים על חומרת העונש ועל אופן ריצויו. קו ההגנה בערעור התבסס על כמה נדבכים: טענה להתגרות משמעותית מצד המתלונן; טענה לאכיפה בררנית, שכן המתלונן עצמו לא הועמד לדין אף שביצע שורה של עבירות ותועד מתנהג בבריונות.
בנוסף, הדגישו עורכי דינו של נהג הרכב את נסיבותיו האישיות, הרפואיות והמשפחתיות של מרשם. לסיום, הפנו עורכי הדין את בית המשפט למגמה הכללית במשפט הפלילי הישראלי להפחית שימוש במאסרים קצרים ולהעדיף ענישה בקהילה, ובכלל זה עבודות שירות.
בערעור נטען כי נהג הרכב פעל ברגעי האירוע מתוך לחץ, בלבול ותחושת איום, ולא מתוך כוונה להרע או לפגוע. הובהר כי ברקע האירוע עומדת התנהלות מתמשכת של המתלונן, שכללה צפירות רמות, חסימות נתיב, יידוי בקבוק, בעיטה בדלת הרכב ועמידה מול הרכב על מעבר חציה.
בנסיבות אלה אין לראות בנהג הרכב כמי שיזם אלימות, אלא כמי שהגיב באופן לא ראוי אך תגובתי. עוד נטען כי מאסר בפועל יקטע את הליך השיקום בו החל, ימנע ממנו להמשיך לעבוד במידה שהוא מסוגל, יוביל להפסקת תשלומי המזונות לילדיו ויחמיר את מצבו הנפשי.
הערעור נדון בבית המשפט העליון בפני השופטים שטיין, כנפי־שטייניץ ורונן. בשלב ביניים הורה בית המשפט העליון על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור, כך שהנאשם לא נכנס למאסר במועד שנקבע בתחילה.
במהלך הדיון פרשו באי כוחו של נהג הרכב בפני ההרכב את מלוא נסיבות המקרה. השופט אלכס שטיין אמר במהלך הדיון כי "זה לא מקרה שאדם צריך ללכת לכלא". אמירה זו ביטאה את מסקנת ההרכב.
נציגת המדינה הציגה את עמדת התביעה, אך לאחר חילופי הדברים ולאור עמדת ההרכב הודיעה, לאחר התייעצות, כי המדינה מסכימה להקלה בעונש.
בסופו של דבר קיבל בית המשפט העליון את הערעור על העונש, הותיר את ההרשעה על כנה, אך המיר את תשעת חודשי המאסר שנגזרו במחוזי בתשעה חודשי עבודות שירות.
עורכי הדין אביחי ויונתן יהוסף (yehosef.co.il) הם שותפים במשרד עורכי הדין יהוסף ושות׳. המשרד מתמחה בניהול תיקי ליטיגציה אזרחית ומסחרית, תובענות ייצוגיות, דיני עבודה, סכסוכי משפחה מורכבים, צווארון לבן ועוד. בין לקוחות המשרד נמנים חברות מובילות, עמותות, מלכ"רים, אישי ציבור ואנשי עסקים.