הוועדה לזכויות הילד בראשות ח"כ קטי שטרית, קיימה היום דיון שעסק מוגנות ילדים ובני נוער במשחקי מחשב ברשת. ח״כ שטרית: ״המרחב הווירטואלי של ילדי ישראל הפך מכת מדינה – פשוט כך. הילדים שלנו נכנסים לעולמות דיגיטליים שנראים כמו משחקים תמימים, אבל בפועל הם כר פורה לאלימות מילולית, לגניבות, להשפלות, לניצול ובעיקר לפדופיליה. מדובר במשחקים שנמצאים בכל בית בישראל . מאחורי דמויות וירטואליות מסתתרים אנשים בוגרים שפונים לילדים. הם נחשפים באופן בלתי מבוקר לשיחות וידאו עם זרים – לעיתים תוך פגיעה קשה בצנעתם ובביטחונם האישי.״
על פי העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בשימוש של ילדים צעירים ובני נוער באפליקציות ומשחקים מקוונים. באחת הפלטפורמות הפופולריות יותר משחקים מדי יום למעלה מ־85 מיליון ילדים ברחבי העולם, ומאות אלפים בישראל, ביניהם משתמשים צעירים, מתחת לגיל 10.
למרות מראית העין של פלטפורמה המעודדת יצירתיות ושיתוף פעולה, האפליקציה מהווה בפועל סביבה בלתי מבוקרת ומסוכנת, בה ילדים נחשפים לבריונות, תכנים מיניים, פדופיליה, שידול לרכישות דיגיטליות, גניבות והתמכרות למסכים. מחקרים ודיווחים בינלאומיים מתעדים פגיעות מיניות ורגשיות חמורות שנגרמו לילדים בעקבות חשיפה למשחק.
ילדי ישראל חשופים לסיכונים שצויינו ללא כל פיקוח או הגנה ממסדית. הורים נאלצים להתמודד לבדם מול אלגוריתמים המעודדים רכישות, התמכרות וחשיפת ילדיהם לתכנים פוגעניים . דיווחי מורים והורים מעידים על ירידה בריכוז, הפרעות שינה, התפרצויות זעם ותחושת ניתוק חברתי בקרב ילדים צעירים, כתוצאה מחשיפה ממושכת לאפליקציות אלו. היעדר חקיקה מותאמת לילדים רכים מותיר את ישראל מאחור ביחס למדינות המובילות.
קרן רוט איטח, מנהלת אגף סיוע ומניעה במשרד החינוך: "התפקיד שלנו הוא גם לייצר מוגנות כמו רגולציה וחקיקה, וגם שהשדה החינוכי יהיה בתוך גבולות. משרד החינוך לוקח את זה כאתגר וכבר שנים פועל בנושא. העבודה החינוכית מתפרשת בכמה ממדים, האתגר הגדול הוא לתת לילידם מיומנויות וכלים להתמודד עם התופעה, אנחנו מכשירים את הצוותים החינוכיים, יש לנו תכניות חינוכיות שעוזרות לילדים להבין מצד אחד את האפשרויות לצד הסיכונים. אנחנו מעלים את המודעות. יש לנו תכניות ממוקדות שמנחות את הילדים איך לפעול."
יו"ר הוועדה, ח״כ שטרית: ״דו״ח משרד התקשורת מצביע בבירור על הצורך בהקמת מנגנון ורגולציה של חובת סיווג גיל וסינון תוכן מסוכן. מדינות רבות כבר קבעו חוקים מפורשים כאלו - אסור למדינת ישראל להישאר מאחור. העובדה שנציגי הרשתות החברתיות שהוזמנו לא הגיעו לדיון - מקוממת ואומרת דרשני. מדובר באתגר בין-משרדי שמחייב שיתוף פעולה בין משרד החינוך, משרד המשפטים, הרשות להגנת הפרטיות, חברות הטכנולוגיה וההורים. חובה עלינו לחזק את המודעות בקרב הורים וילדים, ולהטמיע מערכות דיווח ומניעה יעילות. כל יום שבו אנחנו לא פועלים הוא יום שבו עוד ילד נפגע״.
יוזכר כי הוועדה קיימה בתאריך 4 בפברואר 2025 דיון שעסק במדיניות הגבלת גיל השימוש ברשתות החברתיות ובפלטפורמות דיגיטליות אחרות. מנתונים שהוצגו בוועדה על ידי חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בישראל הגיל הממוצע לקבלת סמארטפון ירד מ7.6- שנים (בשנת 2015) ל– 6.6 (בשנת 2025); ילדים מבלים כ- 12 שעות ביום מול מסכים; כ73% מהילדים נחשפו לתוכן פוגעני .
מסקירה של הממ"מ עולה כי במאי 2025 פרסם הOECD דו"ח ובו סקירה מקיפה על מצבם הנוכחי של ילדים בסביבה הדיגיטלית. לפי ממצאי הדוח, העולים בקנה אחד עם ממצאים של גופים בין-לאומיים נוספים, גיל החשיפה של ילדים למסכים הולך ונהיה מוקדם יותר ויותר, בקצב שהתגבר באופן משמעותי במהלך השנים האחרונות.
אחת הדרכים להגן על ילדים מפני הסיכונים ברשת היא אימוץ גישה המעצבת את הסביבה כך שתתמוך מראש בזכויות הילד ובשלומו . גישה זו מכונה בטיחות דיגיטלית משלב העיצוב, והיא מבוססת על העיקרון שבטיחות של משתמשים קטינים אינה תוספת אפשרית אלא מרכיב יסודי שחייב להיות חלק בסיסי מהפיתוח הטכנולוגי ובמרכז התכנון של השירותים המקוונים.
עקרונות יסוד המוצעים לבטיחות דיגיטלית משלב העיצוב: הגדרות ברירת מחדל מותאמות לילדים, מנגנוני אימות גיל, ממשקי משתמש בטוחים ותואמי גיל, סינון תוכן אוטומטי, כלי דיווח ותמיכה נגישים, שקיפות והסברה, ובקרה הורית משולבת.
בין חרי הכנסת של הוועדה שהשתתפו בדיון היה גם ראש הערי לשעבר, משה אבוטבול (ש"ס), שעמד בדבריו על הצורך לעבור ממילים והצהרות למעשים בפועל, שכן 'מוטלת אחריות כבידה על נבחרי הציבור להגן על נפש הילד, ואם לא יהיה פיקוח אמיתי, האירועים שנחשפים יכפילו את עצמם מדי יום ביומו'.
בפתח דבריו שיבח את חה"כ קטי שטרית יו"ר הוועדה שכאשת-חינוך עם ניסיון של שנים יזמה את הדיון החשוב בוועדה. בדבריו סיפר כי בתקופת היותו ראש עיריית בית שמש פנו אליו עובדי עירייה רבים וביקשו שהעירייה תעמיד לרשותם חסימה על המחשבים מתכנים לא ראויים. "הם היו אנשים מבוגרים והבינו את הבעיות שיש, אך כאשר מדובר בילדים ובני נוער לא תמיד יש להם את היכולת להבחין בסכנות, וגם ההורים עסוקים או לא מודעים. משכך האחריות מוטלת על נבחרי הכנסת והממשלה להקים ועדה עם שיניים שתקבע כללים ברורים ואף תפקח עליהם בקפדנות".
"עכשיו בוועדה", הוסיף חה"כ אבוטבול, "קיבלנו דיווח על למעלה מ-1200 תיקי חקירות שנפתחו רק בשנה האחרונה, אך צר לי לומר שכנגד אותם 1200 יש עוד אלפים רבים שמתביישים להתלונן, כך שהמספרים גבוהים לאין ערוך, וההתייחסות צריכה להיות בהתאם".
בדבריו ציין גם את הפעילות החינוכית שנעשית בציבור החרדי בהכוונת גדולי ישראל שליט"א, לדאוג לבקרה וסינון נכון על התכנים שיש באתרים. "אפשר לקחת את זה כמודל גם לכלל הציבור, איך להקים פלטפורמות של בקרה וסינון, כל אחד כמובן לפי רמתו, אבל מתוך מטרה לשמור על נפש הילד, אחר והפגיעות הללו יכולות חלילה להשפיע גם על עתידם של אותם ילדים", אמר.