רבות דובר וסופר על הטמעתה המוצלחת של תכנית 'עיר ללא אלימות' במטה יהודה והשבוע חושפים במועצה את עיקרי הפעילות בתחום האכיפה, שנועדה לצמצם, בין היתר, עבירות שפוגעות באיכות החיים של תושבי המועצה.
המדובר בעבירות כגון נזקי ונדליזם, הקמת רעש, התנהגויות קצה, הפרת הסדר הציבורי ופגיעה בתחושת המוגנות. לצורך מיגור העבירות פועל בתכנית 'עיר ללא אלימות' במטה יהודה פורום אכיפה בראשו עומד מפקד תחנת משטרת מטה יהודה סגן ניצב אילן נתנאל, ולו שותפים בעלי תפקידים באגפי המועצה השונים ונציגי הקהילה.
"מטה יהודה אימצה את תכנית 'עיר ללא אלימות' כדי להעצים את הקהילה", אומר ראש המועצה משה דדון. "כך אנו עושים גם בתחום האכיפה. בזכות התכנית נוצר אמון בין השוטרים לקהילה ובין ההורים לבני הנוער. השוטרים פוגשים את בני הנוער ביישוב ומסבירים להם מה ההשלכות החוקיות של הפרת הסדר הציבורי. הדבר יוצר הבנה והתגייסות של הצעירים לשמירה על הסדר ובהדרגה גם ירידה במספר העבירות. מדובר בתהליך ארוך טווח אבל ניצני השינוי נראים על פני השטח".
התהליך החל לפני כשנתיים עם הקמתה של תחנת משטרת מטה יהודה אשר שמה דגש בפעילותה על צמצום עבירות הפוגעות באיכות החיים. במטה יהודה פועלים לאור תכניות הליבה שהוגדרו במשרד לבטחון הפנים ואשר נועדו לתת מענה ביישובים ובכלל זאת הגברת נוכחות גורמי אכיפה, מוקד רואה, מניעה ויצירת סביבה דוחת עבריינות, צמצום עבריינות בזירות נבחרות והיערכות מיוחדת בזמני חופשה, התוויה של מודלים לאכיפת תופעות ייחודיות, פעולות מניעה וחיבור משטרה – קהילה וגיוס תושבים לפעילות.
עיר ללא אלימות
המועצה האזורית מטה יהודה חושפת לראשונה את תחום האכיפה, אחד מתחומי הליבה של תכנית 'עיר ללא אלימות', שנועד לצמצם בין היתר עבירות שפוגעות באיכות החיים של תושבי המועצה
רבות דובר וסופר על הטמעתה המוצלחת של תכנית 'עיר ללא אלימות' במטה יהודה והשבוע חושפים במועצה את עיקרי הפעילות בתחום האכיפה, שנועדה לצמצם, בין היתר, עבירות שפוגעות באיכות החיים של תושבי המועצה.
המדובר בעבירות כגון נזקי ונדליזם, הקמת רעש, התנהגויות קצה, הפרת הסדר הציבורי ופגיעה בתחושת המוגנות. לצורך מיגור העבירות פועל בתכנית 'עיר ללא אלימות' במטה יהודה פורום אכיפה בראשו עומד מפקד תחנת משטרת מטה יהודה סגן ניצב אילן נתנאל, ולו שותפים בעלי תפקידים באגפי המועצה השונים ונציגי הקהילה.
"מטה יהודה אימצה את תכנית 'עיר ללא אלימות' כדי להעצים את הקהילה", אומר ראש המועצה משה דדון. "כך אנו עושים גם בתחום האכיפה. בזכות התכנית נוצר אמון בין השוטרים לקהילה ובין ההורים לבני הנוער. השוטרים פוגשים את בני הנוער ביישוב ומסבירים להם מה ההשלכות החוקיות של הפרת הסדר הציבורי. הדבר יוצר הבנה והתגייסות של הצעירים לשמירה על הסדר ובהדרגה גם ירידה במספר העבירות. מדובר בתהליך ארוך טווח אבל ניצני השינוי נראים על פני השטח".
התהליך החל לפני כשנתיים עם הקמתה של תחנת משטרת מטה יהודה אשר שמה דגש בפעילותה על צמצום עבירות הפוגעות באיכות החיים. במטה יהודה פועלים לאור תכניות הליבה שהוגדרו במשרד לבטחון הפנים ואשר נועדו לתת מענה ביישובים ובכלל זאת הגברת נוכחות גורמי אכיפה, מוקד רואה, מניעה ויצירת סביבה דוחת עבריינות, צמצום עבריינות בזירות נבחרות והיערכות מיוחדת בזמני חופשה, התוויה של מודלים לאכיפת תופעות ייחודיות, פעולות מניעה וחיבור משטרה – קהילה וגיוס תושבים לפעילות.
בשנה החולפת החל במטה יהודה תהליך להטמעת התכניות בהדרגה ובהתאם לאופי של כל ישוב ויישוב. בזו אחר זו הוקמו סיירות הורים בעשרות ישובים ברחבי המועצה, חוקרי הנוער של תחנת משטרת מטה יהודה החלו להעביר הרצאות ביישובים בתיאום אגף חברה ונוער, פורום האכיפה מתכנס אחת לחודש לדיון באירועים וחידוד מדיניות הטיפול, ובמוקדים מסוימים אף הוצב לאחרונה מערך מצלמות ברוח תכנית הליבה 'מוקד רואה'.
עקרונות התכנית
התכנית מבוססת על שלושה עקרונות בינלאומיים: שותפות משטרה, רשות מקומית וקהילה, מכוונות לתחושת ביטחון, מתן מענה לבעיות המטרידות את הקהילה שימוש בכלים קהילתיים למשימות משטרתיות.
בדומה לתכניות אחרות בעולם המערבי שתכליתן נועדה להגביר את הביטחון של התושב, תחום האכיפה ב'עיר ללא אלימות' מהווה ביטוי לעיקרון 'המשילות',
ולהגדלת האחריות המוטלת על השלטון המקומי בדאגה לביטחון התושב. הגדלת חלקן של הרשות המקומית והקהילה במאבק בפשיעה נעשה באמצעות הרחבת השותפות עם המשטרה.
שותפות זו באה לידי ביטוי בשיח קבוע על סדרי העדיפויות של מאמצי האכיפה ביישוב. השותפות מייצרת שיח דרכו עולה מודעות המשטרה לאופן בו הרשות המקומית והקהילה תופשות ומגדירות את הבעיות והאתגרים לשמירה על ביטחון התושבים. כך נוצרת תמונה אותנטית, מעמיקה ומקיפה יותר של היקף האלימות ביישוב, המבוססת על מידע המצוי בידי גורמים ברשות המקומית ובקהילה (היקף נשירה מבתי הספר, היקף הוצאות בגין נזקי ונדליזם, תלונות למוקד העירוני ועוד).
כמו כן, השותפות באה לידי ביטוי בהגברת המעורבות של ההנהגה היישובית בחשיפה למידע ונתונים (בהתאם למגבלות החוק) ובמעורבות ביצירת תכנית יישובית להתמודדות עם התופעות (בעיקרן תופעות הנוגעות לאיכות חיים של תושבים). בנוסף, באה לידי ביטוי האחריות המשותפת בפעולות המבוססות לא רק על אסטרטגיות אכיפה מסורתיות (כמו סיור, מעצרים), אלא גם על הקצאה וניוד של משאבים קהילתיים, תיאום בין פעולות משטרה לקהילה, רתימה של מתנדבים ושימוש בכלים קהילתיים נוספים המגבירים את האפקטיביות של הפעולה המשטרתית.
פעילות תחום האכיפה ב'עיר ללא אלימות' נועדה להוות מסגרת קהילתית, מוגדרת ויציבה המאפשרת שיח עם הרשות המקומית והקהילה על מנת ללמוד על האיומים על תחושת הביטחון של התושבים ועל האופן בו הם תופשים את בעיית האלימות ביישוב שלהם. כאשר פעילות האכיפה מכוונת לצמצום תופעות אלימות ופשיעה שזוהו על ידי הקהילה, היא יכולה לזכות בלגיטימציה קהילתית המקדמת את האפקטיביות שלה.
לרשות המקומית יש את היכולת ואת המנדט להשלים את מאמצי המשטרה באמצעות סל של כלים קהילתיים ובהם מניעה מצבית והתערבות המכוונת לשינוי הסביבה הפיזית, שינוי אופי הסביבה והרכב האוכלוסייה הפוקדת אותה,
ביטוי של לגיטימציה קהילתית לפעילות המשטרה, חקיקת עזר, רצף בין גורמי אכיפה, מניעה וטיפול, מניעה ומתן אלטרנטיבות, הרחבת מידע בהתבסס על מקורות קהילתיים, גיוס קהילה (פעילים ומתנדבים).
מניעה והתערבות פיזית בסביבה
רתימת אגפי שיפור פני הכפר ותפעול לטובת פעולות גיזום, תאורה, יצירת מרחבים המזמינים אוכלוסייה נורמטיבית והגברת ההזדמנויות ליצירת צפייה טבעית ופיקוח בלתי פורמאלי, תורמות ליצירתה של סביבה בטוחה.
שינוי אופי הזירה
ביכולתה של הרשות המקומית ליזום 'העתקה' של פעילויות קהילתיות נורמטיביות (כדוגמת סדנאות הורים, מפגשי אנשי מקצוע, מגרשי ספורט פעילים ופעילות פנאי לנוער), למקומות המהווים מוקד לפעילות אנטי-חברתית. כך, מוגבר הפיקוח הבלתי פורמאלי במרחבים ציבוריים בהם יש צורך בהתערבות.
לגיטימציה קהילתית לפעילות המשטרה
פעילות המשטרה הופכת לאפקטיבית ו'חלקה' יותר כאשר מגויסים ההנהגה ואנשי המפתח של היישוב, לתמוך בפעילות ולהעביר לקהילה מסר של מעורבות במהלך ואף הובלה שלו. פעילות משטרה יכולה להיות מלווה בהסברה לקהילה, בחלוקת מידע ובפעולות שנועדו להעביר מסר לפיו ההנהגה והקהילה תומכים ומגבים את המהלך המשטרתי.
חקיקה
רשות מקומית יכולה ליזום חקיקת חוקי עזר המקלים על אכיפה וצמצום התופעה הפוגעת בביטחון התושב ובאיכות החיים בקהילה.
רצף בין גורמי אכיפה, מניעה וטיפול
לעיתים קרובות, ישנן בעיות שניתן לטפל בהן טוב יותר כאשר נוצר חיבור בין גורמי מניעה וטיפול בקהילה (כדוגמת עובדי קידום נוער, רווחה, קליטה) לבין גורמי אכיפה. הרצף יכול לבוא לידי ביטוי בהעברת מידע רלוונטי ועידוד הפניית צעירים המאותרים על ידי גורמי אכיפה לגורמים אחרים בקהילה. הרצף יכול לבוא לידי ביטוי בגיוס גורמים המסוגלים למונע הקצנה של תופעות (כדוגמאת מרכזי גישור בקהילה).
מניעה ומתן אלטרנטיבות
מיקוד המאמץ בצמצום פשיעה הופך לאפקטיבי יותר כאשר הוא מתרחש במקביל ליצירה של אלטרנטיבות חיוביות לקהל היעד בזירה הבעייתית או להתנהגות אותה רוצים למגר. תחום הפנאי בעיר ללא אלימות וגורמים קהילתיים נוספים העוסקים בפעילות נוער יכולים להציע לבני נוער מגוון פעילויות חיוביות המהוות חלופה להתנהגות מסוכנת ולא חוקית.
שיתוף גורמי קהילה
במקרים בהם מדובר בתופעה שההתמודדות עימה יכולה להפוך אפקטיבית יותר באמצעות מידע נוסף, ניתן לבצע פעולות שונות להגברת מקורות המידע שמקורם בגורמים בקהילה. ניתן ליזום ולתקצב קמפיינים לעידוד דיווח ו'קווים חמים' שיאפשרו לתושבים למסור יותר מידע. במקביל, אפשר לאתר בקהילה נוכחות קבועה של תושבים במתחם הנקודה החמה, העשויים להיחשף למידע. ניתן לרתום את אותם התושבים בצורה שיטתית לטובת איסוף מידע ודיווח.
גיוס פעילים ומתנדבים
ניתן להגביר את האפקטיביות של פעילות האכיפה באמצעות הפעלת ערוצים שונים בהם תושבים יכולים להתגייס למאמץ: סיירת הורים, מתנדבים לליווי קשישים, סיירת אופניים, פעולות לעידוד דיווח של תושבים ומודלים קהילתיים נוספים.
'עיר ללא אלימות' מאפשרת הקצאת משאבים לפעולות אלה, כמו גם רתימה שיטתית של כלל הגורמים ברשות המקומית הרלוונטיים ליישום הכלים הקהילתיים.