דברים שכתב רבי מאיר שפירא מלובלין, מחולל 'הדף היומי', בספרו 'אור המאיר' על הגדה של פסח.
חז"ל אומרים, כי אף על פי שנגזר על בני ישראל להתענות במצרים 400 שנה, קושי השעבוד השלים את מניין שנות הגלות. מאתיים ועשר שנים היו ישראל במצרים. אמנם טרם הגיעה השעה להיגאל, אך העול המכופל ועבודת הפרך שהועמסה עליהם, הם הם שהחישו את הגאולה. הגזרות התגברו עליהם בכל פעם יותר ויותר, ובחלק מן העם הסתנו תרעומות. אבל האמת הייתה שעם כל גזרה וגזרה הם התקרבו יותר אל הגאולה, ובעצם עבודת הפרך הייתה בשורת גאולתם.
על כך נאמר בתורה "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' אלוקיך, כי בחודש האביב הוציאך ה' אלוקיך ממצרים לילה (דברים, ט"ז, 1). ה' יתברך גאלך ממצרים בלילה החשוך, המסמל את הגלות, הצרות והשעבוד - כבר אז הוציאך ה' ממצרים. השעבוד היה הסיבה העיקרית לגאולתך.
כסמל לכל זה שימש חודש האביב. בחורף הכול מכוסה, אין רואים פירות או צמחים. דומה שכל הבריאה שקועה בשינה עמוקה, אך האמת היא שלמטה, בעומק האדמה, הכול צומח, מרחיב את שורשיו, ומכין את עצמו לצאת בהדר באביב הנאה והנהדר. "שמור את חודש האביב" - שים לב לחודש האביב, המראה כי בעיצומו של החורף הקשה החלה הגדילה.
אל תתייאש יהודי! כפי שבגלות מצרים הוכנה הגאולה, כך גם בכל הגלויות שעוד תעבור - אל ייאוש!
מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ס"ח, ניסן תשע"ג, עמ' 143.
