הידעתם שלקהילה היהודית באירופה היה קשר מיוחד אל המוזיקה של באך? והאם ידעתם, שהמלחין של "שוליית הקוסם", פול דיקא, היה כה פרפקציוניסט, עד שהשמיד את מרבית המוזיקה שחיבר? ושפליקס מנדלסון ניסה לתרגם את כשרון הציור שלו לצלילים ובדרך המציא מחדש את הסימפוניה?
בקונצרט הקרוב מתחקה מאסטרו בוטשטיין אחר מקומם של מלחינים יהודים בהתפתחות מסורת המוזיקה הקונצרטים כפי שאנחנו מכירים אותה, ועל הקשר המיוחד שהיה למלחינים יהודים עם ניסיון לבסס זהות כלל-אנושית הומאנית.
תוכנית
ליאון בוטשטיין, מנצח
באך/ויינר – טוקטה בדו (תזמור: ליאו ויינר)
דיקא – סימפוניה בדו
- הפסקה -
משה רסיוק – קדים
מנדלסון – סימפוניה מס' 3, הסקוטית
"אנו שמחים לפתוח את 'חקירות ותגליות מוזיקליות', הסדרה השנתית של מאסטרו ליאון בוטשטיין, מנצח בר-כבוד והמנהל המוזיקלי של התזמורת בעבר", אומר עופר אמסלם, מנכ"ל התזמורת הסימפונית. "מאסטרו בוטשטיין מוכר בכל העולם כמנצח חוקר ומעמיק והתוכניות שלו מאירות תמיד את תולדות המוזיקה באור מרענן ומפתיע. בקונצרטים של הסדרה שוכנים אלו לצד אלו יצירות אהובות ומוכרות לצד פנינים עלומות מן הרפרטואר, ואני סמוך ובטוח שהם יספקו עניין והתרגשות לקהל הרחב לצד קהל חובבי המוזיקה הוותיק והסקרן".
רביעי, 26.2.2025, האולם הסימפוני על שם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים בשעה 19:30
מאסטרו בוטשטיין מרחיב על הקונצרט (הטקסט המלא מתוך ראיון וידאו זמין אצלנו למעוניינים):
"הקונצרט הזה הוא חלק מסדרה שנקראת 'חקירות ותגליות מוזיקליות'. הנושא המרכזי בקונצרט הוא מקומם של מלחינים יהודים במסורת המוזיקלית האירופית במאה ה-19 וה-20. הקונצרט מתבונן בהשפעה האדירה שהייתה למלחינים ולמוזיקאים מרקע יהודי על התפתחות התרבות המוזיקלית האירופית.
- הקונצרט נפתח בתזמור של טוקטה מוכרת מאוד מאת באך, תזמור אותו ערך המלחין והפסנתרן ההונגרי ליאו ויינר. הקשר שבין באך לבין המקום של הקהילה היהודית במפה המוזיקלית, החלו עם משפחתו של מנדלסון ועם שרה לוי, שהייתה אספנית נלהבת של כתבי יד מאת באך ושל כתבי יד של ק.פ.ע. באך – בנו של יוהן סבסטיאן באך. נהוג לייחס למנדלסון, ולביצוע שערך ל"מתאוס פסיון", את חזרתו של באך לרפרטואר. זו הגזמה. מקומו של באך מעולם לא נפקד מן הרפרטואר של מוזיקאים, אך הייתה לו נוכחות בתור אבן יסוד של מה שנתפס ככוחה של המוזיקה הכלית ושל מוזיקה בכלל, כאמצעי הבעה אוניברסלי. ובמובן הזה ליאו ויינר, שהתזמור שערך לטוקטה פותח את הקונצרט, הוא מעיין תולדה של תהליך בן מאה שנה של מעורבות יהודית סביב המוזיקה של באך...
- במרכז התוכנית נמצאת הסימפוניה בדו של פול דיקא. דיקא היה יהודי צרפתי ומלחין יוצא מגדר הרגיל, המוכר בשל יצירה אחת – "שוליית הקוסם", שהתפרסמה בזכות הסרט "פנטזיה" של דיסני. דיקא נטה לביקורת עצמית חריפה, ומשום כך השמיד חלקים נרחבים מהמוזיקה שהלחין לאורך חייו. אך בתוך גוף העבודה המצומצם שדיקא אישר בסופו של דבר נמצאת גם הסימפוניה הצבעונית, המורכבת ומלאת השמחה הזו, שלמרבה הצער איננה חלק מהרפרטואר הרווח. והיא צריכה להיות. זו סימפוניה פנטסטית, שמנוגנת לעתים רחוקות והיא תענוג מוחלט. אחת התוצאות של הפרפקציוניזם של דיקא היא שכל המוזיקה שכן הוריש לנו, כל המוזיקה שלדידו הצליח להשלים, מטופלת ברמה עילאית ומהווה מופת של מלאכת הלחנה מיומנת.
- הסימפוניה ה"סקוטית" של מנדלסון נכתבת בקונטקסט של היקסמות כללית מצד אנשי תרבות בני זמנו – למשל סופרים, משוררים, ציירים ומלחינים – שמצאו השראה בחומרים סקוטיים וקלטיים עממיים. בסימפוניה הזו מנדלסון ממציא חידוש אמנותי-תרבותי של ממש: מוזיקה שמחברת בין המרחבים הנרחבים, הפתוחים של הנוף, שכורכת את התחום הנראה, את הפומבי, המשותף, את האופק הנרחב שעינינו רואות – עם מה שאנו שומעים. היא משלבת בין האינטימי לבין התיאטרליות והדרמטיות של הנוף (לא כתיאור תמונה, אלא כהבעה של עולם פנימי עמוק). בני דורו של מנדלסון סברו שישנו סוג של ידע שמגיע דרך הראייה. לא דרך התבונה או השפה אלא גם דרך הראייה. מעיין למידה באמצעות ראייה... במקרה הזה מנדלסון תרגם את הכישרון שלו לראות לכישרון שבורך בו ליצור צלילים. יש כאן צעד הלאה, מעבר לסימפוניה כפי שהבינו אותה בטהובן, מוצרט או היידן. זו יצירה קלאסית של מתן ביטוי מוזיקלי לעולם הנראה.
(שלושת היצירות ההלו) ...מהוות דוגמה להישגים הגדולים אליהם הגיעו מלחינים ממוצא יהודי בראשית המאה ה-20 ולתרומה שהייתה להם לרפרטואר המוזיקה הקלאסית. לבקשת התזמורת הסימפונית ירושלים, בקונצרט תבוצע גם היצירה 'קדים' מאת המלחין ישראלי משה רסיוק".
- מספר משה רסיוק על היצירה: "'קדים' לתזמורת נכתבה בהשראת המקרא והמדבר. רוח קדים היא רוח מזרחית חמה, המייבשת כל צמח הנקרה בדרכה: 'והנה שבע שיבולים דקות ושדופות קדים' (בראשית מ'א ,6), או בהשאלה, רוח רעה: 'ואפרים רועה רוח ורודף קדים. כל יום כזב ושוד ירבה' (הושע י'ב, 2). השם 'קדים' אינו מצביע בהכרח על שימוש במצלול מזרחי כבסיס. יש כאן מעין תיאור מצבים בנוף המדבר... 'קדים' נכתבה בשנת 1982 וזכתה בפרס ראשון בתחרות למלחינים צעירים שיזמה תזמורת הסינפונייטה הישראלית באר שבע בניצוחו של מנדי רודן, ואף הוקלטה על ידה. מאז נוגנה על ידי מיטב התזמורות בארץ ומחוצה לה בשנת 2005 הוקלטה "קדים" על ידי תזמורת רדיו צפון מערב גרמניה (WDR) בניצוחו של ישראל ינון.