הביטוי "קנה חתול בשק" מופיע מאז ימי הביניים בגרסאות שונות במספר שפות אירופיות (צרפתית, גרמנית ויידיש). מקורו בהווי השווקים, שבהם נוכלים נהגו למכור חזירונים בתוך שק עד שהתברר כי מדובר בחתולים. במאה הארבע-עשרה הביטוי התייחס לנישואין שבהם החתן אינו רואה את הכלה לפני החתונה. פירוש הביטוי מתייחס לרכישה או להסכם שנעשו בעסקת נוכלות המתבררת רק לאחר מעשה, וכשהעובדות המוסתרות מתגלות בדרך כלל כבר מאוחר מכדי לתקן את הנזק.
אנו חיים כיום – בארץ ובעולם – בעידן שבו מרבים לאנו חיים כיום – בארץ ובעולם – בעידן שבו מרבים לדבר על התעתוע של אמת ושקר, על תפיסות מציאות שמתפרקות ומכזיבות. מבלי להתייחס ישירות לתכנים קונקרטיים, תערוכה זו כמו מבקשת להתייחס להוויית התעתוע והכפילות הזו בממד של התפיסה החזותית. העבודות בוחנות את הגבול בין ה"אמת ל"זיוף" ומנסות לבחון משמעויות נסתרות באופן אלגורי וסמלי. חלקן כמו מוליכות שולל, מעוררות תחושות של אכזבה או תימהון, מהדהדות מצב תודעה של שהות במצבי ביניים לא ברורים.
העבודות, הנעות בין מחוזות שונים, מסמנות למראית עין משהו אחד אך במהלך ההתבוננות בהן מתגבשת ההבנה כי הן מייצגות גם משהו אחר. אפשר להגדיר את הדבר שמתגלה באופנים שונים: רפטטיבי, מסוכן, מזעזע, מזויף, מדומה, אבסורדי, וירטואוזי, משועתק ועוד. מאפייניו השונים, המנוגדים לעיתים, לעיתים נראים בו-זמנית. נוצר מתח בין המוכר לבין הלא-צפוי. מארג הדימויים מורכב, נע בין דמיון ומציאות, בין הטבעי והמלאכותי, בין אדם וחי, בין הפרטי והציבורי, ועוד.
לעיתים אפשר לזהות בדימויים מרחבי ביניים של משמעויות, ממתינים לגילוי של מה שאינו נראה באופן ראשוני על פני השטח. חלק מהעבודות נוצרו באופן מיוחד לחלל התערוכה. בחלקן ניכר המתח בין תלת-ממד לדו-ממד, בין עולם הטבע לבין מה שהוא במובהק מעשה ידי אדם. חלק מהעבודות יוצרות באופן מודגש מצבים מתעתעים ומייצרות אשליות מציאותיות, וכך מאפשרות לחוות את היפוך התפקידים בין אמת ושקר. לעיתים הצופה אינו יכול להפעיל שיפוט ביקורתי ולהיות מודע לעצם התעתוע, כפי שקורה בהיבטים רבים של מציאות חיינו.
התערוכה מוצגת עד ה- 3/1/25
מציגים: גבריאלה קליין, דנה יואלי, עדן בנט, בר פרום, עדי נחשון, רון עמיר, דרור שובל ותומר ספיר.