לאחר שיעקב ובניו מגיעים למצרים ונפגשים עם יוסף, פוגש יעקב את פרעה ומספר לו: "ימי שני מגורי שלושים ומאת שנה. מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם" (בראשית, מ"ז, ט').
המאירי (מובא בחומש 'אוצר הראשונים'), מפרש פסוק זה בדרך רמז: "אם האדם מתעסק כל ימיו בתורה ובמצוות, אזי חייו ארוכים. אך אם חס ושלום התעסק בדברים בטלים, אפילו אם יחיה אלף שנים ויותר - חייו קצרים, כי ימי הבטלה לא ייקראו ימים ושנים באמת.
זהו שאמר יעקב אבינו ע"ה לפרעה "ימי שני מגורי מעט", בדרך ענווה אמר לפרעה, כיהוא עובד את ה' אך מעט, ולפיכך ימי שני חייו מועטים.
מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ג', טבת תשס"ח, עמ' 48.