מינוי בזק כפי שאירע ליוסף, אינו זכור בכל ההיסטוריה האנושית. מלך המעצמה הגדולה והיחידה בעולם, מאמין כי העולם כולו עומד בפני משבר שלא היה כמותו, רעב כלל עולמי שיימשך שבע שנים. הוא ממנה בתגובה תוך דקות נער צעיר, עבד, אסיר, שפתר לו חלום, להיות משנה למלך. בלי ועדת בידיקה לכישוריו הניהוליים או תקופת היכרות מסוימת. גם אם נניח שפרעה היה גחמן, ואכן היה, אין ספק שמטרתו הייתה להאדיר את המעצמה שבראשותו, ולא להניח לה להתמוטט בידיים צעירות ובלתי מנוסות.
מה ראה פרעה ביוסף שגרם לו לפעול כך.
נתקדם לרגע 2,000 ומשהו שנים....
הגמרא במסכת ראש השנה (י"ח:), מספרת, כי כאשר שלטה מלכות יוון בארץ ישראל, הוציאו השלטונות צו שמד שאין להזכיר שם שמיים. כשגברה מלכות חשמונאי וניצחה את מלכות יוון, תיקנו כמשקל נגד שיזכירו שם שמיים אפילו בשטרות מכר וכו' וכך היו כותבים: "בשנת כך וכך ליוחנן, כהן גדול לא-ל עליון" (הגמרא מוסיפה, כי לאחר זמן ביטלו חכמים תקנה זו. הנימוק: למחר זה פורע את חובו ונמצא שטר מוטל באשפה).
ימיו של המאבק בין כוחות הקדושה לכוחות הטומאה, כימי עולם. שלושה דורות בלבד אחרי יצירת אדם הראשון כבר היו עובדי עבודה זרה, עד שלאחר דורות לא רבים נאלץ אברהם אבינו לעמוד נגד כל האנושות בהצהירו כי יש בורא לעולם. כאשר נכדו, יעקב, הופיע לפני יצחק בבגדי עשיו ובידו בשר עיזים לסעודה ואמר "כי הקרה ה' אלוקיך לפניי" להשיגו במהירות, כבר פקפק יצחק בזהות העומד לפניו, כי שם שמיים לא היה שגור על פיו של עשיו.
הזכרת שם ה' בשיח ושיג רגיל אינה מעלה בלבד, אלא היא מעידה על שורש נפשו של האדם, האם הוא יודע מי בראו ולמה תכליתו. באמצעות הצו המלכותי לאסור הזכרת שם ה', ציפו היוונים לנתק את העם מאמונתו. לפיכך, גזירה זו מכונה שמד בפי חכמינו. בהזכירו את שם ה' על פיו, משריש היהודי בקרבו כי עליו לנהוג כפי שראוי לצלם אלוקים ולהתעטר בכוונות טובות (שערי תשובה, ג', כ"ז).
עתה נבין בנקל את התפעלותו של פרעה. בארץ מוכת כפירה, שסימלה היה העמדת האדם במרכז, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהכרזת פרעה על עצמו כא-ל, פגש פרעה נער חכם ונבון שהתעלה על כל חרטומיו בפתרון חלומו. אך במקום לנצל הזדמנות חד פעמים זו להרים את קרנו בעיני המלך, הוא שב ומזכיר כי הכול מאת ה' יתברך והוא אינו אלא יציר כפיו. כבר בעודו בבית האסורים, הזכיר יוסף את שם ה'. לשיא מגיעים הדברים עומדו לפני פרעה שמספר לו "חלום חלמתי ופותר אין אותו, ואני שמעתי עליך לאמר: תשמע חלום לפתור אותו. ויען יוסף את פרעה: לאמר בלעדי. אלוקים יענה את שלום פרעה" (בראשית, מ"א, ט"ו-ט"ז). אין החוכמה משלי, אלא ה' ייתן בפי מענה לשאלתך.
גם פרעה הרשע הבין, כי במצב חירום עולמי, המתאים ביותר לניהול המשבר, הוא העניו שאינו מחפש את טובת עצמו, כי אין 'עצמו', הוא כולו של הקדוש ברוך הוא וכל פעולותיו בהשגחותו וממנו (מעובד על פי דברי הסבר מקלם, אור רש"ז, בראשית מאמר קס"ח).
מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך נ"ב, כסלו תשע"ב, עמ' 231-232.
