רגע לפני שההלם והאבל הופכים למטחים כבדים של האשמות, שכבר מתחילות לחלחל ולחלל; רגע לפני שיתגלו סכסוכים מרים והערוצים ילבו אותם וירקדו סביבם, צריכים אנו למהר להקדים ולהקים בלב האומה ערוץ חדש להעמיד במקומם.
אנחנו מוכרחים להקים מההריסות עולם חדש, יחסים חדשים כמו אלה שטועמים אנו טועמים בימים טרופים אלה, עם כלל התורה "ואהבת לרעך כמוך". זו העבודה שלנו עכשיו וזה הערוץ שצריך לקום בינינו. אסור לנו להתייאש ולהרים ידיים מול ההשתלחות ואין לתת לה מקום בינינו.
אני ממש מבקש מכל איש ואישה בישראל לא להיכנע ולא לעזוב, אלא בכל יום יהיו בעינינו חדשים כאילו בו ביום נצטווינו עליהם. כל רגע עלינו לשכנע את עצמנו מחדש שהכול תלוי בחיבור בינינו - כנגד כל הספקות, הטינות והגאוות שיתעוררו להחשיך על סביבנו ובתוכנו.
בעוד הצבא נלחם עבורנו, כלי הנשק שלנו הוא הלב שלנו. אם הלב שלנו מתחבר לליבו של הזולת ויחד מכוונים אנו את הלב הכללי המשותף שלנו לכוח העליון שציווה עלינו להיות באחדות ונותנים לו מקום להיכנס לליבנו, בזה אנחנו לא רק מתגברים על האויב, אלא גם מושכים איתנו את כל העולם ומנתבים אותו לכיוון החיבור השלם בין כולם.
אנחנו, עם ישראל, יכולים וחייבים לעשות זאת. זה התפקיד שלנו והכוח העליון יעזור, אבל עלינו לעשות כל מה שאפשר מצדנו - להתחיל והוא יגמור בעדנו.
בתוך החושך הכבד שצנח עלינו נמצא מקור של אור, ערוץ של כוח עליון שכולו אחדות. הוא פועל למעלה מכל חשבון והוא צריך להתקיים כמראה בלב כל אחד מישראל ולהכניס בו החלטה נחושה – לא לחזור למה שהיה.