הנה, יום הכיפורים עבר וחלף. הרכבים דוממו מנוע, המולת הסחר מכר גוועה והצעקה התקשורתית בלמה פיה. אולי גם אנחנו ניקח לנו הזדמנות ונתרגל שתיקה. הבעל שם טוב אמר כי "השתיקה יפה מאוד", אז נשתוק יחד.
הרב"ש מורי, שדיבר בגדלות הבעל שם טוב וכתב שדבריו נותנים להבין את ערך החשיבות והגדלות של הרוחניות, היה יורד מידי פעם מחדרו בקומה השנייה אל הקומה הראשונה שבה למדנו ואמר "בואו, נשתוק היום". והיינו שותקים. השתיקה הייתה אורכת שעה ויותר ובמהלכה היינו יושבים, מי בעיניים עצומות ומי בעיניים פקוחות, וכולם שותקים. היו אלה רגעים חזקים מאוד.
ומה אם נשתוק יחד כאומה ונבלום בשעת מריבה? בלימה היא מלשון לבלום, לספוג, לבלוע, להרגיע ולהשתיק את יצר הרע ואת אותה נטייה לריב, להתפלג ולהיפרד שטורפת אותנו.
אם נתעורר כעם להרגיע את הרוחות ולשלול מהיצר הרע את רשות הדיבור, אז נגיע לאט לאט למצב שכל אחד שומע בשתיקה את מה שהלב שלו מדבר, שומע בשקט שהשתרר גם מה הלב של החבר שלו אומר ועוד - מה הבורא רוצה להגיד לנו. שנתקשר בינינו, שבזה אנחנו מתקשרים אליו.
לכן אמר הבעל שם טוב שהשתיקה יפה מאוד. "שיכול בשתיקה לחשוב בגדלותו יתברך, ולקשור עצמו בו". הבורא הוא כוח המאחד, המאחה ומקרב בין הקטבים. לחשוב בגדלותו הוא להעמיק בחשיבות הקשר היפה בינינו, ישראל.
מטרת החיים שלנו והתפקיד שייחד לנו הוא להיות אומה שכולם חברים בה והיא דוגמה ומופת לכל העמים איך להתקרב. היום הייעוד הזה עולה לנו בייסורים גדולים מפני שאנחנו הולכים בדרך הפוכה לגמרי. יום הכיפורים ולאחריו הוא זמן יפה למחשבה.