כתוב בפרשה "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך, והשבות אל לבבך בכל הגויים אשר הדיחך ה' אלוקיך שמה" (דברים, ל', א').
רבי יהונתן אייבשיץ כותב בספרו 'תפארת יהונתן' (ניצבים, עמ' קמ"ג), כי בפסוק זה טמון סוד הצלתו המופלאה של עם ישראל, כפי שמדגיש הפסוק "והשבות אל לבבך בכל הגויים אשר הדיחך ה' אלוקיך שמה" - מדוע הגלה ה' את בני ישראל לארצות כה רבות, עד כי בכל פינה בתבל נמצאים יהודים?
מפני שאם היו כל היהודים מרוכזים במקום אחד, הייתה שנאת האומות לישראל משתלטת עליהם והיו מכלים אותם כרגע. אך הואיל ופוזרנו במקומות רבים, כל שלטון 'מרגיע את עצמו, שאם במדינות אחרות ממשיכים לקיים את היהודים שנואי נפשם, גם הם ימשיכו לעשות כך...
ובהיותנו נתונים בכל כך הרבה מקומות, אנו רואים את חסד ה' בכפליים. האחד - גויים רבים כל כך שטמו אותנו, היינו ככבשה בין 70 זאבים ואף על פי כן ניצלנו. זאת ועוד: היכן הם כל אותם גויים רבים כל כך שרדו בנו? רבי יהונתן אייבשיץ מונה שמות של אומות רבות שכולן נעלמו בתהום הנשייה, ורק העם הקטנטן שהן רדו בו, שרד בדרך פלאית וממשיך להתקיים.
עתה נקרא שוב את הפסוק ונתרגש ממילותיו "והשבות אל לבבך בכל הגויים אשר הדיחך ה' אלוקיך שמה". בתוך הגלות הנוראה, מי שיתבונן לא יוכל להתעלם מחסד ה', בעיני יראה וליבו יידע באופן מוחלט כי ה' משגיח על עמו ישראל בכל מקומותיהם ועינו אינה סרה מהם.
מתוך "ותן חלקנו" שבהוצאת "מאורות הדף היומי", כרך צ"ח, אלול תשע"ה, עמ' 263.
