אנחנו עדיין בתוך תקופת שבעת השבועות אחרי תשעה באב, עם ההפטרות המיוחדות שתוכנן נחמה.
הפטרת השבוע בישעיהו (ס') ובין הפסוקים "קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עלייך זרח" ו"מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם".
הנביא ישעיהו מתנבא על עתיד עמנו, כאשר כבוד ה' יזרח עלינו.
"מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם" - קהילות ישראל יעלו ארצה מכל הגלויות, מהירות כעננים, שבהינשאם ברוח הם מהירים לעוף בלא חיכוך. בשובם לערש מולדתם, ימהרו היהודים יותר מבצאתם ממנה, כיונים המגייסות את כל כוחן לשוב אל הקן, כי הותירו בו את גוזליהן (ע"פ הרד"ק).
המגיד מדובנא ('משלי יעקב') מוצא בנבואה זו גם סנגוריה על עם ישראל ותשוקה עזה של העם להתקרב אל ה', וכדרכו הוא מסביר את רעיונו במשל נאה.
בעל תרנגולת הבחין לפתע, כי אבדה ואיננה. בהיכנסו במקרה לביתש כנו הוא גילה לתדהמתו כי התרנגולת האובדת עומדת ליד מיטה ורגלה קשורה לכרעי המיטה.
"שלי היא", אמר, "הן קניתי אותה מפלוני, ואם רצונך להיווכח בצדקתי, התר אותה מכבליה ופתח את הדלת לפניה, ובעיניך תראה כי מיד תעוף אל ביתי, מקומה האמתי".
כך פונה כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא בתחינה: אסורים אנחנו בגלותינו, שבויים בין האומות ובכבלי החומר. בתק את כבלינו, שחרר את מנעולי הגלות והקשיים, וראה כי מאז ומתמיד ליבנו היה אליך - רוץ נרוץ בשמחת לבב אל המקום שבו היינו בתחילה.
על כך התפלל נעים זמירות שיראל (תהלים קמ"ג): "מזמור לדוד, ה' שמע תפילתי האזינה אל תחנוניי. באמונתך ענני בצדקתך. ואל תבוא במשפט את עבדך, כי לא יצדק לפניך כל חי". המבשק שרחמים מתחנן שישמעו את תחנוניו. מה כוונת דוד באומרו "ענני בצדקתך באמותנך"?ברם, תחינתו היא, כי גם כאשר אין מעשינו רצויים, האמן לנו כי שלמים אנחנו עמך, ואילו הייתה היכולת בידינו, היינו מוכיחיםז את נאמנה".
מתוך "ותן חלקנו" שבהוצאת "מאורות הדף היומי", כרך מ"ט, אלול תשע"א, עמ' 155-156.
