מחקר של מרכז טאוב מגלה, כי ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בצריכת משככי כאבים (אופיואידים), אפילו לפני ארצות הברית, שם אחראים משככי הכאבים למותם של עשרות אלפי בני אדם בשנה.
קיימות סיבות שונות לשימוש הגבוה במשככים נרקוטיים בישראל. כולן מתקשרות ללחץ נפשי גדול שמביא ללחץ פסיכולוגי ופיזי על האדם, לחץ המגיע מכל הכיוונים ומופעל על צעירים ומבוגרים כאחד. הוא בעיקר נובע ממצב הביטחון המעורער תמידית ומהתחרות האיומה שקיימת בכל תחום בחברה, תחרות שאי אפשר להימלט ממנה ויכולה בקלות להביא להרגשה ש"לחיות יותר או לחיות פחות, העיקר להיפטר מהלחץ עכשיו".
ויש כמובן לא מעט אנשים שפשוט לא מודעים לנזקים הקשים של החומרים המשככים. הם לא מבינים שהם נעשים נרקומנים רק בגלל שרצו להקל על כאבים פיזיים שסבלו מהם. אם היו יודעים, כנראה היו עושים חשבון אחר.
מה לעשות? צריכים לגשת לבעיה מכמה כיוונים: לעצור את קלות המכירה והקנייה, להעלות את מחירי המשככים הנרקוטיים ולעשות תעמולת נגד בכלי התקשורת.
אני חושב שצריכים לקחת את זה כפרויקט מדיני. יש לדבר עם רופאים מומחים ולהבין באלו מקרים אין ברירה וחולה באמת זקוק לאותם משככים ומתי אפשר לוותר עליהם ולהקצות בהתאם אנשי מקצוע שידברו בכלי התקשורת על השפעות האופיואידים. זה עניין של חינוך ושל הסברה. אם יידע אדם מה מידת הנזק של אותן תרופות, יבדוק הוא מהן בדיוק התרופות שהוא לוקח, אם ממש חייב הוא אותן ואם כן מהו המינון המחויב.
אומנם כתוב במקורות ישראל "ניתנה רשות לרופא לרפא" וסמים נמצאים בשימוש רפואי מיומה הראשון של האנושות, אבל הקלות שבה מחלקים אותם היום מחייבת אותנו להיות ערניים, לא ללכת אחרי רופאים בעיניים עצומות ותמיד לבדוק מה מקבלים, בשביל מה ולמה. עם זאת, נקווה שדרך משרד הבריאות ומנגנוני רפואה ורוקחות נוספים נוכל לנקות את מערכת הרפואה מהתמכרות לכסף.
מבחינת מענה ללחצים שבהם נתונים אנו, הרי שכחברה הבאנו אותם על עצמנו ויכולים אנו גם להיפטר מהם. זה תלוי במידת המודעות שלנו ליצרים שמניעים ודוחפים אותנו לתחרות, לשליטה זה בזה ולרדיפה אחרי כסף וכבוד. זה תלוי במידת המודעות לתחושת הנפרדות שלנו איש מחברו שתחת השפעתה הורסים אנו את עצמנו.
כחברה, צריכים אנו לתת לכל אחד את היכולת לעמוד נגד יצרים אלה, יכולת של כל אחד לקרב את עצמו לאחרים במקום לראות בהם גורם מאיים ומפריע. במידה ונבנה בינינו חברה מאוחדת, היחידים שבה יהיו חזקים ומאוזנים.