במופע החדש, 'המסכות שלנו', בוחרת הרקדנית והכוריאוגרפית רנה שינפלד לקלף את כל המסכות דווקא באמצעות שימוש במסכות. לדבריה, "המטרה בריקוד שלי היום הוא להנמיך עוף כדי להגיע גבוה יותר. בריקוד הזה אין מוזיקה. אני נושאת על כתפיי את התנועה, הצליל, ההבעה והתפאורה. אני חושפת את עצמי טוטאלית. מדברת לא עברית, לא אנגלית, לא רוסית ולא ערבית - אלא ג'יבריש. אני האישה המשחקת ולא החושבת - לפי אריסטו".
את הסולו יצרה רנה ביום אחד. "הייתה זו הפתעה גדולה עבורי", היא מספרת. "הגיעה אליי יצירה שנוצרה בלידה קלה. היא פרצה מתוכי. הכרחתי את עצמי לא לגעת יותר, לא לקלקל, לא לבלבל ולא לשכלל. היה זה אתגר גדול להסכים לכך ולהבין שגם זה אפשרי ושיש לידה ויש לידה".
על הבחירה שלא להשתמש במוזיקה בסולו שלה היא אומרת: "בכל הריקודים אני בוחרת מוזיקות מדהימות ואני מאוד אוהבת לרקוד להן. בריקוד הזה החלטתי שלא צריך מוזיקה. לבד מצלצול טלפון שנשמע פעמיים בריקוד, אין מוזיקה ואין פס קול. אני פס הקול של הריקוד. לצלצול שבחרתי יש משמעות חזקה עבורי. זה צליל מעולם חיצוני, אולי עולם אכזר שמנסה להפסיק אותי להחזירני אל המציאות ואני לא נכנעת לו, ממשיכה ללבוש גלימות שונות, מסיכה אחרת ולהתבטא ולהיוולד מחדש". השימוש בשפת הג'יבריש עליה עובדת היא שנים, מייצג חיפוש אותנטי לשאלות מאיפה מגיע הקול בגוף שלנו ומאיפה יוצאת כל אות מתוך הגוף. מבחינתה, לכל אות משמעות פנימית אחרת ושונה.
היא מתקלפת מכל מה שהכירה: "התפקיד שלנו הוא להוריד מסכות ותלבושות ולהגיע לעירום, לאמת, לראשוניות, לטבע האמתי שלנו ושל היצירה שלנו. כל מה שלמדתי מגדולי הכוריאוגרפים בעולם - דמם בדמי זורם וקולם בי רן, אבל חייבת אני לקלף את הקליפות דרך האומנות שלי", היא אומרת.
בריקוד הזה היא אומרת כן לספונטניות, לא לתכנון וכן לרגש. מציאת היופי באי השלמות, בנבילה, בקמילה, לא להסברים שלעתים קרובות מצמצמים ומקלקלים. היא בוחרת בלא מהוקצע ובלא מתוחכם ומלוטש. ששת גלימות הקימונו שבהן רוקדת היא, מייצגות עונות ותקופות בחיים, מצבי רוח שונים, זיכרונות, התלבטויות ושמחות - הכול חשוף.
בחלקו השני של הערב, תבצע להקת רנה שינפלד את 'המסכות שלנו' למוזיקה של מרדית מונק, רימסקי קורסקוב וארי פרנקל, המלחין הישראלי שיושב בניו יורק ושהלחין לה את המוזיקה לריקוד הידוע שלה, 'חלום יעקב'.
בתהליך היצירה המשותף לרנה ולרקדניות הלהקה - ג'ואנה עופר, לנה ריקנר, דניז קליין, אילה יעקב ודורית כוכבי - הניעו המסכות תהליך אומנותי של גילוי מחדש. "המסכה הכתיבה לנו סוג תנועה חדש, כאילו הגוף נכנע ונשמע לה. גילינו דרך חדשה לזוז. לזוז בשקט, לזוז מעט, לזוז מבפנים. לזוז בקצב שונה״, הן אומרות.
חמישי, 29.6, 20:00; ושישי, 30.6, 13:00. תיאטרון 'תמונע', שונצינו 8, תל אביב.
תיאטרון מחול רנה שינפלד: 03-6046745.
לרכישת כרטיסים: www.tmu-na.org.il, [email protected] ובטלפון 03-5611211.