עוד שבוע חלף והערב ייחחם שלה הבתים. אנחנו נגיד שבת שלום ובקטאר יגידו גמר חתימה טובה: אלה לחיי עולם ואלה....
שישה בתים כבר סיימו את משחקיהם, כלומר יש לנו 12 נבחרות שעלו לשלב הבא ו-12 שחוזרות הביתה (ליתר דיוק 11, כי קטאר לא צריכה לטוס לשום מקום....). מכיוון ששתי נבחרות מהבתים שישחקו היום כבר הבטיחו את מקומן בשמינית הגמר [פורטוגל וברזיל], נותרו רק שני כרטיסים פתוחים לשלב הבא.
גרמניה בחוץ בפעם השנייה ברציפות. הפרט המעניין: שתי הדחות רצופות אחרי זכייה בגביע. הפרט העוד יותר מעניין: גם איטליה רשמה שתי הדחות בשלב הבתים אחרי גביע והnשיכה לאחר מכן את ההתדרדרות עם שתי הדחות במוקדמות. גרמניה עדיין מחזיקה בשיא של רצף העפלות משלב הבתים - 16 (1954-2014), אבל עכשיו היא צריכה להתחיל אותו מחדש. אם היא לא רוצה גורל דומה לזה של איטליה, מישהו שם צריך להתעשת ולמצוא את נוסחת הקסם שעבדה כמו מכונה גרמנית יעילה במשך 60 שנה.
מי שיכולה לשבור את השיא הגרמני הזה היא ברזיל, שכאמור הבטיחה עלייה לשלב הבא, זאת בפעם ה-14 ברציפות (1970-2022). ואם כבר דיברנו על רצף העפלות, ליבנו עם מכסיקו שנקטע לה רצף של 7 כאלה (1994-2018). ואל תזלזלו בנבחרת הסימפטית הזו. נכון, הישג השיא שלה הוא 2 הופעות ברבע הגמר במונדיאלים שאותם אירחה, אבל היא בין חמשת הנבחרות בעלות מספר ההופעות הרב ביותר - בחמישייה אחת עם ברזיל, גרמניה, איטליה וארגנטינה. גם לשתי האחרונות יש ברזומה רצף ארוך של העפלות משלב הבתים: 8 לאיטליה (1978-2006) ו-7 לארגנטינה (1974-1998).
חגיגה מרוקאית
בנימה אישית, יש לי פינה חמה בלב למונדיאל 1986. הייתי אז בן 14 וזה היה המונדיאל הראשון שאחריו עקבתי באדיקות מתחילתו ועד סופו תוך הבנה כיצד פועלת שיטת המשחקים וכל הספקולציות שנלוות לכך. סוג של אהבה ראשונה. אני בהחלט זוכר את מרוקו לטובה מטורניר זה, כמי שהייתה לנבחרת הראשונה מיבשת אפריקה שעוברת את שלב הבתים. אחרי פעמיים תיקו 0:0 מול פולין ואנגליה, הדהימה את פורטוגל עם 3:1 ובשמינית הגמר החזיקה מעמד עד הדקה ה-88 ונכנעה עם 1:0 לגרמניה. מאז, הייתה לנו בכל מונדיאל נציגה אפריקאית בשמינית הגמר. ב-2014 היו אפילו שתיים אך לאחר מכן באה הנפילה עם העדר ייצוג אפריקאי בשמינית הגמר ב-2018. הפעם יש קאמבק כפול, גם למרוקו בפרט וליבשת אפריקה בכלל - כבר יש לאפריקה נציגות כפולה עם עלייתה של סנגל לשמינית הגמר עוד קודם לכן. ושימו לב לגאנה שתפגוש היום את אורוגוואי. תיקו והיא תקבע תקדים של 3 נבחרות אפריקאיות בשמינית הגמר. מעבר לעניין העלייה לשמינית הגמר, עבור הגנאים יש למשחק משנה משמעות. הם לא שוכחים לאורוגוואי את רבע גמר 2010, איך במצב של שיוויון רגע לפני סיום ההארכה, עצר לואיס סוארס בידו שער כמעט בטוח שהיה מעניק לגאנה ניצחון. זה נגמר בפנדל שהוחטא ובקרב פנדלים שהעלה את אורוגואי לחצי הגמר ומנע הופעה היסטורית ראשונה של נבחרת אפריקאית בחצי הגמר.
וגם זה זיכרון מ-1986. קנדה מגיעה, מפסידה בל 3 המשחקים ולא כובשת אף שער. הפעם היא שוב איתנו, לראשונה מאז ושוב 3 הפסדים אך הפעם לפחות כבשה צמד. השער שכבשה במשחק האחרון מול מרוקו היה השער ה-100 בטורניר זה. ועם במספר 100 עסקינן, ברכות לאנגליה ולספרד שכבשו בטורניר זה את שערן ה-100 במסגרת המונדיאל מאז החלו להשתתף בו (ספרד מ-1934 ואנגליה מ-1950).
קטאר היא המארחת השנייה בהיסטוריה (אחרי דרום אפריקה) שלא עולה משלב הבתים ובעלת המאזן הגרוע ביותר - אפס נקודות ושער אחד בלבד. סביר להניח שב-2026 ייראו הדברים אחרת. מכסיקו, קנדה וארצות הברית תארחנה את הטורניר במשותף. על השתיים הראשונות כבר דיברנו. ארצות הברית עושה עבודה יפה עד כה ועלתה לשמינית הגמר. זו הפעם החמישית ברציפות שארצות הברית עולה משלב הבתים במונדיאל שלא נערך על אדמת אירופה.