מה מביא כוכב מצליח כמו קניה ווסט, אחד הראפרים המפורסמים ביותר בעולם, להתחיל להשמיע בוקר אחד ברמקולים שנאת יהודים במקצב סוחף חסר מעצורים? האם כדאיות בדמות רווח כספי ותוספת פרסום? או תיעוב יהודים פתאומי ובלתי מוסבר, התקף אנטישמיות חסר שליטה שפורץ מהפה כמו שיעול חורפי? ואולי, כמו שלוחשים, כל הרעש והצלצולים נועדו להכין את הקרקע לקראת ניסיון שלו להתמודד בשנת 2024 על נשיאות ארצות הברית.
באשר לאפשרות של התקף אנטישמיות פתאומי, כבר ראינו את זה קורה בהיסטוריה פעמים רבות. אנשים מתעוררים לפתע ומתחילים להתנפל על היהודים ולעשות כל מיני פעולות חסרות היגיון. אף אחד לא מבין מה קרה להם ומאיפה בדיוק צצה התקפה זו, אך מדובר כאן בתופעה שצצה מעמקי הטבע ואת הטבע אנחנו לא מבינים לעומקו.
גם אין מה לתהות על כך שאדם שחור, אדם ששייך לגזע נרדף ממש כמו היהודים, יוצא נגד יהודים. אלה מצדם לא רואים כל דמיון בינם לבינינו היהודים. מבחינת האפרו-אמריקאים (והאמת שמבחינת העולם כולו), הם לא גרמו שום רע לאנושות. לכן, מרגיש העולם צורך להתנצל בפני השחורים ואת היהודים הוא מרגיש צורך להעלים, דבר שנוסה לא פעם ולא פעמיים בעבר. הבעיה היא שהיהודים מסרבים להיעלם.
העולם לא יצליח להעלים מתוכו את היהודים ולנו היהודים לא יהיה שקט מהעולם עד שמחד נפסיק לנסות להתחמק מיהדותנו, ומאידך נפסיק להילחם בגילויי אנטישמיות ונתחיל לחקור למה היא מתרחשת; נלמד את הבעיה משורשה ונטפל בה במקום להתרגש מאמירות של ראפרים מפורסמים ואנטישמים אחרים.
בימי אנוש חשבה האנושות שאלוהי העולם יצר בעולמו כוחות איתנים ועל כן צריך לכבדם, להשתחוות להם ולעבוד אותם .כך נבנו מקדשים לעבודת אלילים ונשכח הכוח העליון עצמו מהעולם ונעלם. באותה עת נולד אברהם.
אברהם גדל בבית של אחד מכוהני האלילים הגדולים והמפורסמים של בבל הקדומה. ילדותו עברה בין עובדי מזלות וכוכבים, אלא שאברהם לא יכול היה להירגע ולא הרגיש שיש טעם לחיים בלי לדעת למה נועדו. כך הפך במחשבתו בלי הפסקה עד שליבו הדואג הבין מעצמו, כי הכוח העליון של הטבע תכונתו לחבר ולאחד והוא טבע בבריות שברא יצר הפוך ממנו: אנוכיות שגורמת לפילוג. הכוח העליון עשה זאת כדי שיוכלו בני האדם לבחור במודע להתגבר על היצר, להתחבר מעליו זה לזה, להידבק בכוח העליון ולהתאחד עמו.
מכיוון שהבין וגם ידע לממש זאת, התחיל לנסות להסביר לאנושות את מקור הטעות של עבודת הכוכבים והאגו, להשתדל להחזיר אותם לקרבה ביניהם ולהתקרב שוב לכוח העליון. הוא הבטיח להם, שאם הם יתגברו על האגו ויתחברו יהיה להם טוב, יהיה מספיק אוכל לכולם ולא יהיו מלחמות בעולם.
אבל האנוכיות סותמת את האוזניים ורק אלפים בודדים הלכו אחריו והבטיחו ללמוד ממנו את תורת האחדות כדי לתת דוגמה לכל העולם. אם יתאחדו, לא יצטרכו לשכנע אף אחד – הם יהיו בעצמם האות והמופת וכולם ישמחו להצטרף אליהם.
מההבטחה של קבוצת אברהם שהפכה להיות עם ישראל, נשארו באנושות רשמים החרוטים על לוח ליבה בציפייה דוממת, ציפייה שמתפרצת בדרישה מהעם היהודי לממש את הבטחתו. לכן צודק קניה ווסט. היהודים אשמים. לא בהרעלת בארות ולא בהשתלטות על העולם, אלא בהליכה עיוורת אחרי האנוכיות המפלגת ובשכחת הכוח העליון והציווי להתחבר כאיש אחד בלב אחד.