בקשה לתובענה ייצוגית נגד אחת מקופות החולים הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א. ע"י עורכת הדין אווה קליין-שטיינמץ (בתמונה. צילום: שי קדם) ממשרד אלטו א. קליין שטיינמץ, המתמחה בסוגיות פרטיות, ועורך הדין סאלח דיואני (בתמונה. צילום: פרטי) המתמחה בתביעות ייצוגיות.
על פי התביעה, מידע רפואי רגיש של כל מבוטחי קופת החולים יכול להיחשף בקלות לעיני כל מי שמתקשר למוקד קביעת תורים בקופה.
על פי התביעה, כל מי שמתקשר בטלפון למוקד, ומזין בטעות, או במכוון, מספר זהות של כל עמית בקופה, יכול, באמצעות המענה האוטומטי, לשמוע לאיזה רופאים ומאיזה מקצועות נקבעו לעמית תורים בשבועות הקרובים. על פי התביעה, מעבר להזנת מספר זהות תקין של עמית בקופה, לא נדרשים המתקשרים לשום אימות נוסף לזהותם (כמו למשל משלוח מסרון עם קוד חד פעמי, או הזנת פרט מידע אישי נוסף, כמו תאריך לידה).
לדברי עוה"ד קליין שטיינמץ ודיואני, כשל האבטחה החמור הזה עלול להוביל בקלות שימוש לרעה במידע רפואי רגיש. כך, כל אדם או כל חוקר פרטי, יכול לגלות מאילו בעיות בריאותיות סובל האדם שאת פרטיותו הוא מנסה להפר. בנוסף, ניתן לגלות בקלות, היכן יהיה ככל הנראה אותו מבוטח שפרטיו נחשפו, ביום מסוים ובשעה נקובה.
לדברי עורכי הדין, החוק הישראלי קובע עונשים וקנסות כבדים לכל מי שמחזיק בידיו מאגר מידע רגיש, ונכשל בהגנה עליו.
על פי התביעה, גודל הקבוצה הנפגעת מהכשל שהתגלה, עומד על כלל המבוטחים של הקופה אשר קבעו תור מכל סוג שהוא, במהלך השבע השנים האחרונות, ופרטיהם הופיעו במוקד הטלפוני של הקופה. הנזק הבלתי ממוני ממנו סבל כל עמית ועמית בשל הכשל, בהפרת זכותו הבסיסית של כל אדם לפרטיות חייו ובוודאי בענייניו הרפואיים הינו לכל הדעות נזק גדול, ולאחר קבלת פרטים מהנתבעת ניתן יהיה לאמוד את הנזק לכל מבוטח.
לדברי עוה"ד קליין שטיינמץ ודיואני, חוק תובענות ייצוגיות מאפשר לתבוע עד שבע שנים אחורה, ועל כן, סכום התובענה הייצוגית עלול להגיע ל 2.6 מיליארד שקלים.
הבקשה לתובענה ייצוגית הוגשה בשם מבוטחת של הקופה אל בית הדין האזורי לעבודה בת"א.