המערה הענקית, שהתגלתה לפני כחודשיים במהלך העבודות הראשונות שנעשו כהכנה לבנייה במתחם שנרכש בידי חברת 'משכן אליהו', נמצאת באזור שהתוכניות בו כבר אושרו. בשלב זה בודקים ברמ"י אם ניתן לבנות במתחם שבו נמצא המערה, כשקיים חשש כי גם במתחמים סמוכים המיועדים לבניית מאות יחידות דיור יתגלו בעתיד מערות נוספות שיקשו על הבניה.
בעקבות הגילוי החלו אנשי הרשות לחקור את המערה ולמפות אותה, בסיוע אנשי המרכז לחקר מערות הפועל במחלקה לגיאוגרפיה של האוניברסיטה העברית. על פי הביקורים הראשונים בה ההערכה היא שזו מערה גדולה שמכילה נטיפים מסוגים רבים ושונים.
המערה התגלתה במגרש שבו זכתה חברה מסחרית בפרויקט לבניית 33 יחידות דיור. החברה קיבלה את המגרש בדצמבר 2013 תמורת 8.7 מיליוני שקלים, מהם כ־7.3
צחק חסיד מחברת 'משכן אליהו': "התגלתה במתחם שלנו לבניית 33 יחידות דיור בצור הדסה מערת נטיפים נדירה. כמובן שהרמנו את הכפפה ושיתפנו שיתוף פעולה מלא עם כל הגורמים הרלוונטיים. בשיתוף רשות הטבע והגנים הוצאנו מידית דו"ח של פרופ' עמוס פרומקין מהמדור לחקר מערות באוניברסיטה העברית ואנחנו נמצאים בשיח חיובי עם רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי למצוא פתרון לשביעות רצון כל הצדדים לרבות וועד המקומי צור הדסה.".
נכון לעכשיו זה שינוי הבנייה היחיד שעלול להיות באזור בהשפעת הגילויים הסביבתיים. אולם ייתכן שזו אינה המערה האחרונה שתיחשף באזור במהלך העבודות הקבלניות לבניית אלפי יחידות הדיור המתוכננות בסביבת צור הדסה. "ההערכה שלנו, שמתבססת על חוות דעת של מומחים בתחום, היא שאנחנו צפויים להיתקל בעוד מערות", מציין יו"ר הוועד המקומי של צור הדסה, שלומי מגנזי. הידיעה פורסמה לראשונה בידיעות אחרונות.