אליעזר עבד אברהם נשלח על ידי אברהם אבינו למצוא אישה ליצחק. בדרך הוא קובע קריטריונים: זו שתיתן לו ולגמליו מים - היא הראויה להיכנס למשפחת החסד של אברהם אבינו. כאשר התרגיל מצליח, אליעזר מוציא את הנדוניה - תכשיטי זהב יקרים - ומעניקם לרבקה: "ויהי כאשר כילו הגמלים לשתות, וייקח האיש נזם זהב בקע משקלו, ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם" (בראשית, כ"ד, כ"ב).

האבן היקרה שבנזם הזהב הייתה במשקל 'בקע'. בקע הוא חצי, ורמז בכך אליעזר למחצית השקל שייתנו בני שיראל בכל שנה, כדי להקריב קרבנות בבית המקדש מכספי מחצית השקל.

נשאלת השאלה, מה ראה אליעזר לרמז לרבקה דווקא על מצוות מחצית השקל?

רבי שלמה גאנצפריד, מחבר ה'קיצור שולחן ערוך', כתב הסבר בפירושו לתורה 'אפריון' על התורה: לכאורה, יכולה אישה לתהות מה תועלת לה בנישואין עם צדיק ותלמיד חכם, הרי רק הוא ייהנה בעולם הבא מעמלו ולא היא. אולי עדיף לה להינשא לאיש עשיר, ליהנות לפחות מפרי ידיו בעולם הזה.

ברם, טעות היא זו, כמבואר במסכת סוטה (דף כ"א.), שהאישה זוכה לשכר טוב בעולם הבא מתורתו של בעלה. עניין זה מרומז במצוות מחצית השקל. מדוע נצטוו בני ישראל לתת מחצית השקל ולא שקל שלם? האלשיך הקדוש מסביר, שרק הגברים נצטוו במצווה זו, לפי שהיא כפרה על חטא העגל ורק הם חטו בו ולא הנשים, לפיכך מביאים הגברים מחצית שקל, כי האיש בלא האישה הוא רק חצי ואינו שלם.

 נתן, אפוא, אליעזר לרבקה אבן 'בקע', מחצית, כדי להראות לה כי לא דבר קטן הוא להזדווג לצדיק זה.

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך נ"א, חשוון תשע"ב, עמ' 224.

סרטון קצר לפרשה מאת ראשת העיר, ד"ר עליזה בלוך

https://youtu.be/YcXJnAXadXQ