הרב מנחם פרל, 49, נשוי לנעמה + 8 ילדים ו- 2 נכדים, נולד באשקלון, קיבל חינוך ממ"ד, למד בישיבת 'שבי חברון', שרת בגולני כלוחם. גר בעבר ביישוב מעלה חבר בהר חברון ושימש כרב הישוב, לפרנסתו לימד במוסדות חינוך כמורה. בשנת 2000 נתבקש לעמוד בראש תחום הלכה ברבנות הצבאית, ראש בית מדרש להלכה בנושאים הלכתיים צבאיים. שרת כרב חתמ"ר יהודה, ולפני כשנתיים וחצי הפך לרב הצבאי ביחידה 8200 היחידה הגדולה ביותר בצה"ל. במקביל לשירות ביחידה, הרשות לכבאות והצלה שעברה את חוק הרפורמה וסופחה לשירות המדינה לאחר אסון הכרמל, נדרשה למלא תקן של רב ראשי לרשות לכבאות והצלה, זו הפעם הראשונה. לדברי הרב פרל: "שמעתי שמחפשים רב ראשי לרשות, והעניין קסם לי מאחר ויש לי ניסיון גדול בהקמה של פרויקטים מסוג זה. הגשתי מועמדות לתפקיד ולאחר חודשים של מיונים נבחרתי". לקח לרב פרל כארבעה חודשים עד שנכנס לתפקיד מאחר והיה צריך להשתחרר מצה"ל. בנובמבר האחרון הוא קיבל מינוי. משרדי הנהלת הרשות בעיר ראשל"צ, במבנה ביה"ס לכבאות. תפקידו עדיין בשלבי הקמה וגיוס.
מה תפקידך ומשמעותו המעשית?
"כארגון בטחון שעובד 24/7, הרשות אחראית על כיבוי שריפות והצלה בכל התחומים, חלק ממדינת ישראל והעם היהודי דרושה הכוונה מה מותר ומה אסור ואיך. למשל: בשנים עברו כל תחנה שרצתה להקים סוכה בחג סוכות פנתה לעירייה כחלק ממערך הכיבוי בכל הערים לפני הרפורמה, ועכשיו הם פונים אליי. דוגמא נוספת, ביום כיפור כבאי שנמצא בכוננות צם או לא צם? עד היום מי ששאלה זו עניינה אותו הלך לרב. כיום, גוף הכבאות וההצלה הוא לאומי לכן, הכללים אמורים להיות אחידים. שהמפקד יודע אלו אמצעים עומדים לרשותו, אנשים חלושים שצמים או אנשים מתפקדים כמו בכל יום? לאחר שערכתי בדיקה מקיפה כמו: בדיקת גרף האירועים ביום כיפור בשנים האחרונות, תשאלתי ושאלתי כבאים שצמים ועבדו ביום כיפור כמה העניין משפיע על התפקוד וכו'. נדמה כי בכל מקרה כל תשובה שלא אתן אלו שרוצים לצום יזלזלו בכך והפוך. אולם, תשובתי הברורה היא: שאפשר לצום עד השלב שיש אירוע ואם הם יוצאים לאירוע הם חייבים לקחת איתם שתייה.
עוד עניין שנמצא בעיצומו של תהליך בירור הוא: משמרת כבאי היא משעה 7 בבוקר עד למחרת בשעה 7 בבוקר. בכל בוקר מניעים את הרכבים כולל בשבת בכדי לוודא שהכלים תקינים ולא ארעה תקלה בלילה. שומרי השבת נחלקו לשניים חלק התחמק או ביקש רשות לא לעשות את הבדיקה והחלק האחר אמר שמותר. זו שאלה פתוחה עדיין, ישבתי עם מהנדסי הרשות בכדי להבין את הצורך בהפעלת הכלים, נפגשתי עם מפקדי תחנות ומחוזות ועם הכבאי הכי ותיק במדינת ישראל – אלי פרץ, מפקד מחוז ירושלים בהווה ובעבר מפקד תחנת בית שמש, כבעל ותק של 46 שנים. כיצד הם רואים זאת. לא השתכנעתי שאין לזה צורך ועדיין אין לי תשובה חד משמעית.
גם נושא גידול זקן ככבאי, הזקן גורם לכך שהמסכה לא תהיה אטומה באופן הרמטי, מה שיכול לגרום נזק בלתי הפיך לכבאי בעבודתו עם שריפות וחומרים מסוכנים. הייתה קריאה לכך שכבאי לא יכול להיות מזוקן, ונכון שיש כבאים מזוקנים לא רק יהודים ולא רק דתיים, והכללים אחידים לגבי כולם. היה ניסיון בעבר להוריד הוראה שמי שלא מגולח לא יוכל לשרת בכבאות, מי שיתעקש יצטרך להיות מפוטר. לכבאות יש ועד עובדים וכל נושא הפיטורין הוא זעזוע. לפני כחודשיים הסתיים קורס כבאים בסיסי, 4 מהם היו מזוקנים שנתבקשו לגלח את הזקן או ללכת הביתה, 3 מהם ויתרו על הזקן לא באופן מלא ואילו הרביעי, חסיד חב"ד מכפר חב"ד הודיע כי אם העניין יעמוד כתנאי הוא יתפטר. הארגון הארצי של הכבאות (ועד העודים) גיבה אותו והוא נכנס לעבודה על אף הזקן.."
מה הזיקה שלך לבית שמש?
"כשעבדתי כראש מדור הלכה, נאלצתי לעבוד בירושלים ובתל אביב, המגורים בהר חברון כבר לא התאימו לי וחיפשתי מקום בקהילה, בית קרקע ונוף. ומצאתי את מבוקשי דיי מהר בבית שמש בשכונת 'נופי אביב'. הגענו לגור בבית שמש לפני 7 שנים. לפני כחודש ימים עברנו דירה ליישוב טלמון. אנחנו עדיין חושבים בית שמש ולא מכרנו את הבית. אשתי מלמדת בביה"ס אורות, חתני תושב בית שמש ואנו קשורים לעיר באהבה."
בחודש אלול חודש הרחמים והסליחות לתפקידך כרב משמעות גבוהה יותר?
"אם זו הייתה שנה רגילה כסדרה ולא כפי שאנו עסוקים בהקמה, הייתי עובר בתחנות ברחבי הארץ. כפי שהרבנים בצבא עושים וקוראים לכך "מסע התבוננות", חודש שבו מסתובבים ממקום למקום ומדברים על הימים הנוראים. אך בימים אלו אנו עסוקים בבניית התשתית הבסיסית. רוב התחנות בארץ הן קטנות בתחנות הגדולות ישנם עשרות אנשים, אני מניח שנעשה זאת בהמשך. אולם, אני רוצה לספר על מחווה יפה ומרגשת, מהתחנה בבית שמש, ישנם שני כבאים חולים, נתבקשתי להגיע אליהם למשמרת לתת שיעור ולהקדיש שעת תורה לרפואתם. אני מאוד מעריך את היוזמה הברוכה הזו."
הרב מנחם פרל
בית שמש הפכה לעיר מפולגת לאור הבחירות האחרונות. מה היית מציג להנהגת העיר בכדי לאחות את השסעים מבלי להיכנס חלילה לפוליטיקה?
"הייתי מציע שיתוף פעולה בצמתים שכולנו זקוקים להם, עשייה משותפת מורידה מחיצות. מה שזכור לי כי לפני כשלושה חודשים התקיימה בתחנת בית שמש שבוע מניעת דליקות, הגיעו הרבה גנים מכלל המגזרים לראות את עבודת הכבאי וללמוד עליה. כשבאים כולם יחדיו ומתערים זה בזה ניתן להבין כי הבעיות משותפות לכולנו. לתפיסתי, ככל שהחיכוך גדל, הקשר יגבר כקשר של חום וקירבה. אש אפשר להדליק באווירה רומנטית ואותה אש יכולה לשרוף ולכלות בית. כוונתי היא שאפשר להשתמש בחום כאמצעי מקרב. צריך להכיר אחד את השני בצדדים הנחמדים של החיים. כולנו מגיעים לאותם מקומות, יש לנו הרבה מהמשותף מאשר המפריד. וצריך לנהוג ביתר אסרטיביות כלפי חוסר סובלנות."
מה התפיסה שלך לאהבת חינם?
"גם כשאדם מתנהג כלפיי בחוסר צדק ומתוך שנאה וכו' גם אז נדרש להתעלות מן העצמי ולתת אהבה. אהבת חינם היא ללא תמורה. לאורך זמן אהבת חינם מוכיחה את עצמה. זו עבודת מידות היא לא יכולה להיות טכנית, אחרת לא היינו מציינים את זה כשאיפה וכערך עליון. ולא לכל אדם יש את היכולת זה ממש אתגר.
אם הייתי שואל את אבא שלי שעבר את אושוויץ, והיום הוא בן 86, איך תראה מדינת ישראל הוא היה צוחק. מי היה מאמין שרוב העם היהודי נמצא כאן, יש תרבות כללית ויש לנו מהכול. לא כולם צריכים להיות זהים זה בסדר גמור, אבל אנו חיים ביחד באהבה ונדרש לתת לכל אחד מקום וכבוד גם אם לא מזדהים איתו. ישנם אנשים שמרגישים שהגבול חונק אותם, ולכן רוצים לפרוץ גבולות ולא מכבדים את השטח של האחר. אני מציע להסתכל שהגבול הוא כמו פס לבן בכביש, הוא מגדיר לי את הדרך ועושה לי את העבודה. אם אני שומר על הגבול הוא מביא אותי למקום טוב יותר."
מה משמח אותך?
"לראות הרבה אנשים שונים זה מזה שמחים ביחד. נזדמן לי להיות בבית הכנסת של כנסת ישראל, אז הודיעו על חטיפת שלושת הנערים ונערכה שם תפילה לשובם, פתאום הגיעו לשם המוני אנשים שונים זה מזה מהקצה אל הקצה, כולם התכנסו למטרה משותפת, אין מראה שעושה טוב מזה."
לוחמי אש בית שמש
מה מעציב אותך?
"משברים. מלחמות מיותרות, אינטרסים של אחד מול השני. כשאדם או גוף רואה את עצמו על חשבון האחר."
מהן המטרות שהצבת לעצמך בתפקיד?
"להשפיע על הצביון היהודי ברשות הארצית לכבאות והצלה.
לאפשר שכל כבאי ללא קשר לדתו או לרמת דתיותו יוכל לשרת בכבאות באופן מלא. מה שאסור אסור לכולם ומה שמותר מותר לכולם. מה שנדרש חובה על כולם, אם יש אירוע של הצלת חיים הדתי צריך הראשון להציל חיים (גם לפי שולחן ערוך). אני רוצה שזה יתקיים בדיוק כמו שבצה"ל עובדים. בן גוריון לא היה אדם דתי, אבל הוא דאג שכל המטבחים בצה"ל יהיו כשרים כדי שכולם יוכלו לאכול יחד, זה נכון גם בחגים וגם בשבתות. מי שחושב שיש סתירה בין כבאי דתי לבין עבודה של כבאי בשבת, לא מגדיר נכון מה זה הצלת חיים או לא מגדיר נכון מה זה דתי."
מה אתה מאחל לבית שמש כעיר ולנו כחלק מעם?
"כעיר, שנדע יותר ויותר לתת מקום אחד לשני ולראות את הצדדים החיוביים באחר, גם כאלה שאין בנו, ושנדע לכבד, להעריך את אותם צדדים. אני מאמין שמה שאתה רואה באחר זה תמיד השתקפות שלך, לפעמים הוא עניין פעוט אבל הוא עדיין שלך. אחרי שתתקן אצלך לא תפגוש את זה באחר..
כעם, אני מאחל שנדע כולנו להיות תמימים ומפוכחים. שלכל אחד יהיה אומץ וגבורה להשאיר את תום הילדות מלווה בפיקחות של מבוגר ולא להחליף.."
מהן ברכותיך לשנה הבאה עלינו לטובה?
"אני רוצה לברך את כולנו שנדע להוסיף טוב לאחר וההוספה לאחר היא בעצם הוספה לנו. ואם תרמת משהו לאחר והרגשת חסר – לא באמת תרמת!
שנרצה לעשות את מה שאנחנו רוצים לא מתוך חוק אלוקי או מדינה שכל מה שאנחנו רוצים ייעשה מתוך רצון אמתי."
כבאית
בעיניי הרב פרל הוא כמו שמורת טבע, נקייה וזורמת. איש חכם, מלא ובעל עיניים טובות. אני מניחה שאת עבודתו הוא יעשה מתוך אותן עיניים. אני מאחלת לרשות לכיבוי והצלה כי "תנצל" את כישוריו ואישיותו בכדי להקרין מאורו על עובדי הרשות. יש מה ללמוד ולהחכים. שבת שלום.