בהותירו מאחוריו את הוריו הקשישים ואת אחיו הרוצח, כשפני אל העתיד להקים את בית ישראל, התעכב יעקב בדרך ארבע עשרה שנה בבית המדרש של שם ועבר, ולמד תורה בשקידה. בסיומן הוא לן לילה אחד בהר המוריה, ובמהלכו חלם על הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והקדוש ברוך הוא הבטיחו כי ישמור עליו.
וכך מתארת זאת התורה (בראשית, כ"ח, 16): "וייקץ יעקב משנתו ויאמר: אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי". מפרש רש"י: "אילו הייתי יודע, לא הייתי ישן במקום קדוש זה".
ב'מדרש רבה' (בראשית, פרשת 'ויצא', פרשה ס"ט), מסביר רבי יוחנן כי הפסוק נוקט בלשון "משנתו" מלשון משנה, לימוד. כלומר, יעקב הקיץ מלימודו.
מה פשר הדברים?
'בעל הטורים' מסביר, כי מתוך שהגה יעקב בתורה והיה שקוע בה בכל יישותו, גם בלילה לא נח לבו מהגות בה במחשבתו. היה ברור לרבי יוחנן, שיעקב אבינו למד תורה גם בשנתו, כי ידוע שבמה שהאדם טרוד ועסוק במשך היום הוא חולם בלילה.
ה'חפץ חיים' בפירושו על מסכת אבות (פרק ד', משנה י'), מפרש את דברי רבי מאיר "הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה... ואם עמלת בתורה, יש לו שכר הרבה ליתן לך". מה כוונתו באומרו "אם עמלת בתורה, יש לו שכר הרבה ליתן לך" וכי אין הדברים פשוטים שהשכר הוא לפי העמל?
כוונת הדברים היא, כי אדם שלא מילא את ייעודו גם כאשר היה לו פנאי לכך, יתבעו אותו גם על הזמנים האחרים שבהם באמת היה עסוק, כי הוכח בעליל שאין לו כל כוונה למלא את ייעודו. ברם, אם בזמן הפנוי שעמד לרשותו הוא התאמץ ומילא את ייעודו, יקבל שכר רב כאילו כל שעותיו היו מוקדשות לכך, כי הדבר מוכיח מה הוא רצונו האמיתי, שכל פעולותיו מכוונות להגשים את ייעודו.
מתוך 'ותן חלקנו', שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ק"א, כסלו תשע"ו, עמ' 47.
סרטון לפרשה מאת ראש העיר, ד"ר עליזה בלוך
https://m.youtube.com/watch?v=4CSdRo3luXo
