"בכניסה לבית הקברות בלודג' למדנו על צורת החיים דרך בית הטהרה המפואר .
בסיור בין הקברים נפגשנו עם שלל דמויות מגוונות שחיו בלודג' שלפני השואה כגון: רב העיר - חיים אליהו מייזל, פוזנסקי - שהיה אחד מעשירי ללודג' ולצדו קבר של עני עם מצבת ברזל של מיטה.
שאלנו את עצמנו מה היא גבורה בשואה ?
מבית קברות בלודג' למדנו את הגבורה הרבה שהייתה ליהודי גטו לודג' שסירבו לקבור בקבר אחים את עשרות המתים שנפטרו בכל יום, והתעקשו לקבור את מתיהם בנפרד בשביל לשמור על כבוד המת, למרות הקשיים הקשורים בכך .
קבר שחודש בשנת 2004 מגלה סיפור יוצא דופן של שני ילדים בגילאים 8 ו-10, שיצאו לבדם מתוך הגטו בלודג' כדי לקבור את אביהם בקבורה יהודית .
נסענו אל תחנת השילוח "רדיגסט", שמשם נשלחו היהודים בקרונות מסע של בהמות, דחוסים וצפופים לעיתים במשך כמה ימים אל מחנה ההשמדה בטרבלינקה.
את היום סיימנו במחנה ההשמדה הראשון ב"חלמנו" ועמדנו בפתחם של קברי אחים בהם הושלכו מעל ל 270,000 יהודים שנרצחו ע"י תאי הגז בתוך משאית בלב היער.
העדות לזוועות ממקום נורא זה הגיע משלושת הניצולים היחידים ששרדו את התופת ממחנה זה.
בסיום הטקס שערכנו במקום צעקנו "עם ישראל חי" ובכך קיימנו את צוואתו של אחד מניצולי השואה שחיי בארץ וביקש להשמיע בכל הזדמנות את קריאה זו".
"ארים ראשי, אשא עיני אל ההרים במרחקים
וקולי ישמע כזעקה, כתפילת האדם
וליבי יקרא מאין יבוא עזרי..."
שי גבסו
שגיא סימון
מנהל חט״ע