שגב אפריאט, בן 29, נולד והתחנך בבית שמש, בוגר ביה"ס שייבר, גר עם אביו הנכה, אימו נפטרה לפני כמה שנים ולו 3 אחים נוספים. בצבא שרת בחיל השיריון כסמל מבצעים (סמב"צ), פעיל חברתיו מנכ"ל עמותת 'שורשים של נתינה' למען ניצולי שואה.
כיצד הוקמה העמותה 'שורשים של נתינה'?
"קראתי באינטרנט סיפור על ניצולת שואה מבאר שבע שישבה בחוץ בגשם כי לא היה לה היכן להיות. מאותו רגע התחלתי ללמוד על השואה באופן עמוק, במקביל, החלטתי לעשות מעשה ופניתי לעמותה בירושלים שמטפלת בניצולי שואה וביקשתי להתנדב, בצד השני נאמר לי כי מאחר ואין לי רישיון נהיגה לא אוכל להיות חלק. נשמע לי הכי לא רציני שלא לומר מטומטם! ואז חשבתי שאולי ישנם עוד אנשים כמוני שרוצים להתנדב ולא נותנים להם, וקיבלתי החלטה לאגד מתנדבים מכל הארץ ומכלל האוכלוסיות להתנדב בכל העמותות הקיימות בארץ למען הניצולים. פתחתי פייסבוק שנקרא 'שורשים של נתינה' ומהר מאוד הבנתי שהוא צולע לא קיבלתי תגובות או לייקים. חשבתי מה אעשה ע"מ להגביר את המודעות ולגייס מתנדבים למען המטרה? וכתבתי כתבה מפוברקת שתתרחש בעתיד בשנת 2028. ו'סטטוסים מצייצים' פרסמו אותה. הסתבר שהיא עשתה את ההבדל, אנשים קראו אותה, התחלתי לקבל עשרות אלפי לייקים ומצטרפים חדשים. הבנתי שצריך להתאגד כעמותה. בינואר שעבר נרשמה העמותה, לאחר שהקמנו ועד מנהל שנבחר בקפידה. כל בעלי התפקידים עושים עבודתם בהתנדבות מלאה מלבד נותני שירותים חיצוניים שנותנים שירות מקצועי. בנוסף, הוחלט ע"י הועד המנהל כי לא יהיו לעמותה משרדים שעלותם גבוהה. כל ההתקשרות והעבודה בפועל נעשית באמצעות הפייסבוק ובתקשורת עם הגורמים, ללא משרדים, אנחנו עושים הכול מהכול וביחד. אבקש מכל מי שקורא את הכתבה להיכנס לדף הפייסבוק ולקרוא על הועד המנהל ועל הפעילות שלנו, וכמובן לעשות לייק.
בהתחלה נסעתי לכל מקום בארץ למצוא ניצולים. הנתונים מראים על אוזלת יד ומצוקה קשה של המערכות המטפלות במדינה ובעיקר על תנאי חיים פיזיים וקשים של הניצולים ועל בדידותם האיומה."
מה קורה בבית שמש בבקשה שתף בנתונים?
"בבית שמש ישנם כ – 390 בתי אב ניצולי שואה שהם בערך 430 איש. מלבד 4 בתי אב כולם דוברי רוסית. חשוב לי לציין כי אנחנו בבית שמש נואשים למתנדבים דוברי רוסית, מאוד קשה לעבור את מחסום השפה. לפני כמה חודשים התחלנו קשר עם מח' הרווחה לסיוע בטיפול בהם. ישנה הכרה ורצון מאוד גדול לעזור להם במיצוי הזכויות אולם אתגר השפה עומד כאן לרועץ.
רק בפורים נכנסנו לבית שמש. פניתי בזמנו לתמי מנהלת ארצית לטיפול בניצולים דרך משרד הרווחה, והיא אמרה שהתזמון שלי מצוין מאחר ויתקיים שולחן עגול בבית שמש בעניין ניצולי השואה. הגענו למפגש ושם הכרתי את נוגה מורדוך שארגנה את המפגש בו הצפנו את הנושאים והבעיות, כמו כן, המשתתפים יכלו להכיר את פועלם של האחרים, המפגש נערך באווירה טובה ומפרה. המסקנה ממפגש זה היה כי הבעיות של הניצולים בבית שמש הם בעיות שאפשר לפתור. בפורים חילקנו 70 משלוחים לבתי אב שהכינו תלמידים מביה"ס ברנקו וייס. לקראת פסח ערכנו התרמה מדלת לדלת בכדי לחלק סלי מזון לניצולים, גייסנו מתנדבים מבית שמש ואפילו 3 ילדים צעירים מאוסטרליה הרחוקה הגיעו לעזור לנו, אנשים רבים מכל הארץ תרמו לנו כסף לחשבון הבנק, בתי עסק מתל אביב תרמו ירקות ופירות בעל מסעדה מפורסמת תרם לנו אוכל (ביקש לשמור על אנונימיות).
בפועל חילקנו למשפחות אולם, יכולנו לחלק יותר מאחר וקיבלנו כתובות לא עדכניות כאשר הגענו פיזית לבתים הבנו שהכתובת שגויה - ממש חבל זה בזבוז זמן ולא יצא לנו לעזור למי שנזקק באמת לסיוע. האוכל היבש שנשאר לנו מהמבצע חולק שוב לניצולים."
במה העמותה מסייעת לניצולי השואה?
"העמותה פועלת בכל הארץ, אנו מגייסים מתנדבים מכל הארץ לעזור לניצולים באופן חברתי ואחזקתי בשיפוץ דירות מגורים בהם הם חיים, עורכים להם ימי הולדת ונמצאים איתם בקשר רציף. העמותה עוסקת בכמה פרויקטים מתמשכים בשוטף:
- פרויקט אחד לאחד – פרויקט בו מתנדב מגיע אחת לשבוע לבית הניצול נמצא איתו בקשר רציף תומך ועוזר לו בכל מה שנדרש מבחינה חברתית, אישית ופיזית.
- פרויקט איסוף שורשים – אנחנו משתפים פעולה עם חיל האיסוף הקרבי (מודיעין שדה) ועורכים לניצולים סיורים וטיולים בבסיסי החיל.
- פרויקט שיפוצים – אנחנו משפצים בתים של ניצולים, זה לא סוד שחלקם מתגוררים בבתים מוזנחים ובתת רמה אנושית. לצורך זה אנו מגייסים אנשי מקצוע שמשפצים את הבתים בהתנדבות ובאהבה.
- פרויקט חוגגים ימי הולדת לניצולים – ישנם ניצולים שלא חגגו יום הולדת מאז השואה! אנחנו עורכים להם ימי הולדת עם עוגה וכיבוד, ומארחים להם חברה ומעלים את מצב רוחם. את הכיבוד והעוגה אנחנו בדר"כ מגייסים מבעלי עסקים וקונדיטוריות שמשתפים פעולה ברצון.
- בשוטף אנו מטפלים בפניות והתראות נקודתיות ומיידיות שאנו מקבלים דרך הפייסבוק.
קצת מוזר שבחור צעיר בן 29, ללא זיקה ישירה לשואה מטפל בנושא מורכב מעין זה לא?
"אני מכיר בעובדה כי אני מעט ייחודי בעניין זה. חונכתי בבית על עקרון כי אם קיימת מצוקה לא לעמוד מן הצד אלא לקחת חלק פעיל בעשייה וזה עושה את ההבדל. כל אדם בוחר את הזמן הפרטי שלו ובמה הוא ממלא אותו, אני בחרתי בזה לפני הרבה שנים, מאחר ובמקרה של הניצולים ישנה מצוקה אנושה. הבעיה הכלכלית של הניצולים היא המראה של החברה הישראלית כולה. התחושה הרווחת והעובדה שנשכחה כי מכספי השילומים של הניצולים נבנתה המדינה והבטיחה את הישרדותה ובפועל המדינה זרקה אותם. אחת הבעיות הכי כואבות הם הדרישות הבלתי הגיוניות שהניצולים עומדים בפניהם כאשר הם פונים לעזרה ממשרדי הממשלה השונים. ישנם 5 משרדים שונים שמטפלים בנושא והבירוקרטיה רק הורסת כל חלקה טובה בכך שהיא מקשה. אני לא יודע אם הקוראים יודעים כי משרד הרווחה הוא המשרד הכי פחות מתוקצב משאר משרדי הממשלה, מה שצריך להיות הפוך במדינה מתוקנת.
תפיסתי האישית היא לסייע לקבוצות נרדפות. אם אני עומד מנגד ולא עושה מעשה אני אשם לא פחות מאלו שעושים את המעשה. זו התורה כולה. ברמה האישית גם אני שייך לקבוצת מיעוט שעדיין לא קיבלה הכרה במדינת ישראל 2014.." (ראה הרחבה בסוף הכתבה).
הפייסבוק הוא כלי מדהים להעברת אינפורמציה ובסיוע, אפשר לנצל את הכלי ולהקים מחאה נגד מדינת ישראל או שכמותי שמשתמשים בפייסבוק ככלי שרת שמנתב את האנרגיות למען עזרה לניצולי שואה."
כמנכ"ל ויוזם העמותה מה תרומתך בפועל?
"אני איש הקשר בין כל הגורמים הקשורים לעמותה, אני מנתב את העשייה בין כולם. יש לנו קשר מדהים עם עיריות בכל הארץ ת"א, אילת, ירושלים ועוד כולם אומרים כן לעמותה, למען תושביה שבהגדרה הם ניצולי שואה. אני מרצה בפני פורומים שונים ובפני קבוצות בבתי ספר. אני נמצא בקשר שוטף עם עמותות נוספות שמטפלות בניצולים, זו עבודה לא פשוטה אבל כל פעולה שנערכת היא עולם ומלואו. אני כותב ספר על השואה השאיפה שלי להוציא אותו לאור."
מה אתה עושה ביום השואה?
"אני משתתף בטקס שמתקיים בכנסת והוזמנתי ע"י נשיא המדינה, ובערב אני מרצה בפני הקהילה הרפורמית בירושלים. עמותת 'דורות המשך' שמטפלת בדור השני לניצולים המליצה עליי. ישנו פרויקט שנקרא 'היו הם ילדי השואה' אני מסייע להם רבות, הפרויקט עוסק בילדות בצל השואה מהם אני שואב מידע רב על מה שנעשה שם. הייתי שמח לוותר על הטקס בכנסת ולהרצות בפני תלמידים בברנקו וייס על הפעילות שלנו ועל החשיבות שיש ליום זה בהיסטוריה של עם ישראל ובטיפול השוטף בניצולים. (ניסיתי בזמנו לגייס מתנדבים מברנקו וייס דוברי רוסית שיסיעו לנו עם הניצולים בבית שמש ולצערי זה לא הצליח). ממה שאני זוכר כתלמיד ובטקסים שהשתתפתי בהם שנערכים בתי הספר, התלמידים יושבים בטקסים לא מרצון מורה מקריא טקסט יבש מדף, תלמידה שרה יפה ובזה נגמר. מבחינתי זה סוג של הגשמת חלום להרצות בפני תלמידים בברנקו וייס, בכדי לתת להם נגיעה אמיתית על מה שקורה בפועל לניצולים."
מה מעציב אותך?
"חוסר ישע. אנשים שעסוקים בלהיות רעים. כמו רצח הדקירה ברעננה מלפני שבוע, כל כך מיותר!!"
מה משמח אותך?
"העמותה שלי, הניצולים והקשר שלי איתם, האחיינים שלי. ישמח אותי להיות בזוגיות טובה.."
מה אתה חושב על בית שמש?
"פעם אהבתי אותה יותר. היא הייתה עיר שכולם הכירו וכיבדו אחד את השני. אף אחד לא השתלט על המרחב של השני. היום הסקטור החרדי ניצל וינצל את התמימות של התושבים האחרים. בעיניי הם יכלו להשתלב ובכך היו משיגים יותר והם בחרו להשתלט. איך אמר אריה דרעי "תמשיכו לכבוש כל יעד חרדי.."זה לא עובד ככה. כשראש העיר אומר שאנשים כמוני הם בטיפול גורמים מקצועיים כמו המשטרה, והחרדים אומרים שאנחנו צריכים להיות כמוהם, בעיניי זה דיכוי, כשהאחרונים מקבלים כל כך הרבה הטבות בארנונה ובמיסוי והשאר לא זה מקומם. אם רבי הילל, רבי שמעון, הרמב"ם ובן זומא יכלו לעבוד לפרנסתם ועדיין נזכור אותם אלפי שנים קדימה, אין שום סיבה הגיונית שהעסקנים החרדים "גלו למקום מים רעים ושתו התלמידים הבאים אחריהם ונמצא שם מים מתחלל" (מתוך מסכת אבות). בעיניי, יכול להיות בעיר טוב יותר אם הגוש הציוני לא יוותר, לא יתעייף וילחם עד חורמה על הזכויות שלו רק כך כולנו נרוויח גם החרדים.."
מסר לסיום?
"אני מציע לכל תושב באשר הוא להסתכל ימינה ושמאלה אל השכן שלכם, ניצולי השואה פזורים בכל העיר. יש להם מועדון אחד ברח' המשלט אבל זה לא מספיק. עצוב היה לראות את תושב העיר חיים מרגוליס, בתוכנית הערב עם עודד בן עמי מדבר על המצוקות הקשות שלו כניצול שואה. המסר המעשי שלי הוא להבין שניצולי שואה הם לא 'מלאי מתחדש', אלא בני אנוש שנעלמים וצריך לעזור להם בסוף ימיהם. בואו נעשה דברים למענם הם אלו שבנו את המדינה ומגיע להם בזכות ולא בחסד. חשוב לי שכולם יכנסו לדף הפייסבוק של העמותה 'שורשים של נתינה' ויעשו שיתופים, ככל שנגיע ליותר שיתופים הסיכויים שנעזור ליותר אנשים גבוה יותר."
שגב העלה הבוקר סטטוס בפייסבוק (לא נגענו):
"זה קורה לנו פעם בשנה. וזה יקרה לנו הערב, וזה ימשיך לקרות עד מחר בערב. אנחנו פתאום ניזכר שהייתה שואה. אנחנו פתאום נוציא מהבוידעם של הזיכרון שלנו את התמונות הישנות, בשחור לבן, נוציא את הסיפורים שלא סיפרו לנו, את השירים שלא כתבו לנו, נתחיל להיזכר במה שקרה לעם שלנו. פתאום נרגיש שייכים, פתאום נדע, פתאום נעצור הכול וניכנס לתדהמה שמכה בנו פעם בשנה: איך לעזאזל זה קרה במשך 6 שנים והעולם הרבה לשתוק בהן? איך נציגי האו"מ הגיעו למחנות, ראו את האסירים ואמרו "בסדר, אלה לא תת תנאים?!"
...
איך נתנו ליהודים להיות אסירים, בגלל שהם יהודים?
ומחר בבוקר, מכוניות יעצרו, רכבות לא ייסעו, אוטובוסים יעמדו ויפתחו את הדלת, ובסופר מרקט הקופאית תגיד ללקוח "חכה בסבלנות, זה רק שתי דקות"
ולפתע, מכל מקום בכל רחוב, במדינה שלמה, יישמע צופר שמזכיר לכולם לעצור לשתי דקות. ואנחנו ניזכר. ניזכר ונבטיח שלא לשכוח, ושתי דקות מאוחר יותר נשכח גם את ההבטחה עצמה.
ובינתיים, במשך כל השנה, 364 ימים אחרים, הם כאן, בינינו, חיים לא חיים, נושמים לא אוויר, מחכים למות. מושפלים, בוכים, עצובים, כועסים, ממורמרים, מאוכזבים, מפוחדים.
ונשיא המדינה ינאם עם עניבה יפה וגם ראש הממשלה ואולי איזה שר או שניים. הם יגידו כמה חשוב לזכור ולא לשכוח. הם לא יספרו שתקציב הזיכרון הוא עצום, גדול יותר מתקציב הסיוע למי ששרד. הם לא יאמרו לאף אחד, שבזמן שהם נואמים, נאום יפה שנכתב בזול, עומדים על הבימה ואומה שלימה שומעת אותם, אולי אפילו מקשיבה - הם לא יאמרו שאי שם, באותה מדינה, בין אותם אזרחים של אותה האומה, יש 193 אלף אזרחים שהיו בתופת ההיא, והם כועסים על שזכרנו את המתים, ושכחנו את החיים.
ומחרתיים, כמו כלום לא קרה, נחזור לשגרת חיינו. ואם יש ניצול שואה שהיה טיפש מספיק בשביל להיאחז ביום השואה בתקווה שפתאום ייזכרו שהוא כאן ויעזרו לו-הוא יקבל את המכה ביום שאחרי, כשיבין ששום דבר לא הולך באמת להשתנות כאן בשבילו.
.....
על פי ההערכות הממוצעות, ביום השואה, כמו בכל יום - ילכו לעולמם 36 ניצולי שואה. אחד בכל ארבעים וחמש דקות. תעשו טובה - תתנדבו. אתם לא חייבים אצלנו, אבל תתנדבו איפשהו.
.....
להתנדבות בעמותת "שורשים של נתינה - למען ניצולי השואה בישראל" - שילחו [email protected]עם אופי ההתנדבות שאתם יכולים לתת מעצמכם במייל וכמובן פרטיכם - שם מלא, טלפון, עיר מגורים ותאריך לידה.
לתרומות לעמותת "שורשים של נתינה - למען ניצולי השואה בישראל" ניתן להפקיד בבנק לאומי, סניף 771, חשבון מספר 950084
מכירים ניצול או ניצולה שזקוקים לעזרה? מסביב לשעון: 053-6239775
תודה, שגב אפריאט, מנכ"ל העמותה.
היה מעניין לפגוש את שגב. שמעתי אותו לראשונה מעל בימת ההפגנה של ההומואים ולסביות בנעימי, שהתקיימה לאחר האמירה העצובה של משה אבוטבול – ראש העיר, שהומואים בבית שמש מטופלים ע"י המשטרה ומשרד הבריאות..
שגב משתייך ופעיל בקהילה הגאה. בגיל 15 כשהבין כי נטיותיו המיניות שונות מהמקובל והוא הומו, הוא סיפר ליועץ בביה"ס שסיפר לאימו ז"ל שידעה ושמרה על שתיקה, להבדיל מאביו שתמך בו. בשנת 2008, הקים בבית שמש את קבוצת איג"י – תמיכה בנערים ונערות גאים.
בימים הקרובים הוא יעבור לגור בעיר אילת. לדבריו הוא צריך מעט שינוי והתרעננות. שגב מתנסח באופן מעניין, קולח ומרשים ביותר. כהומו הוא מרגיש נרדף גם ע"י המדינ, בכך שהוא לא יוכל להתחתן מאחר והמדינה לא תכיר בו ובזכויות שלו. הוא פעיל בקהילה ההומו לסבית ומקווה שהעוולות יתוקנו. אחת המטרות הקרובות שהציב לעצמו יהיה לקיים מצעד גאווה בבית שמש בחודש אוגוסט שנה זו!!! לדבריו: "אני לא רוצה את זה צריך את זה!!!"
היה מעניין לפגוש בחור צעיר ויפה תרתי משמע, חכם שמתנסח בקלות רבה ובשפה גבוהה ויפה. ישר כוחו על התנדבותו למען אוכלוסיה חלשה ביותר שהולכת ונעלמת. חומר למחשבה בעבור כל אחד מאיתנו.