תערוכה חדשה, ביוזמת המחלקה לקידום מעמד האישה בעיריית ירושלים ,מבטאת את ערכי הבית הירושלמי למנהיגות נשית, מספרת את סיפורן של נשים שלחמו, הובילו וקידמו שוויון זכויות וצדק לנשים לאורך הדורות החל מימי המקרא ועד היום.

הבית הירושלמי למנהיגות נשית הוקם בשותפות מרגשת בין נעמ"ת, עיריית ירושלים והסוכנות היהודית מתוך ההכרה בצורך לייחד מקום לשיח ולפיתוח המנהיגות הנשית בירושלים במגוון תחומי השפעה.

הבית שוכן בשכונת גוננים (רחוב בר יוחאי 9) ומאגד תחת קורת גג אחת תכניות מנהיגות מגוונות לכלל תושבות העיר ואת מכינת 'עלמה' למנהיגות נשית (הסוכנות היהודית). הבית מהווה מגדלור ומקור השראה וכוח עבור נשים מוכשרות מכלל קצוות החברה, מצעירות ועד נשים בוגרות.

תכניות, אירועים וסדנאות בתחום המנהיגות, והיזמות הנשית המתקיימים בו במהלך השנה -נותנים במה לנשים ירושלמיות להביא לידי ביטוי את מלוא הפוטנציאל שלהן להשפיע, למען עצמן ולמען העיר כולה, כגון: 'הלביאות של ירושלים' תכנית המיועדת לפיתוחן האישי של אקטיביסטיות, פעילות ויזמיות - אלה שהופכות את ירושלים להיות מה שהיא; האקתון מנהיגות נשים – שיתוף פעולה של פורום ארגוני הנשים בירושלים; אירוע שנתי – 'שיתוף ציבור' ייחודי שבעקבותיו יוצאות לפועל יוזמות לקידום נשים בעיר.

איור ועיצוב גרפי – רינת גלבוע; מחקר והפקה – אורית ברבש, מנהלת הבית הירושלמי למנהיגות נשית. בשיתוף נעמת ירושלים, המחלקה לאומנות פלסטית ועיצוב – עיריית ירושלים.

 

ביניים: האיורים בתערוכה:

נשים בראשית עם ישראל: כבר בימי ראשית עם ישראל, נשים תבעו את זכויותיהן. בנות צלפחד פנו אל משה רבנו  לאחר מות אביהן בתביעה לזכות על נחלה. בעקבות פנייתן נקבע בדיני הירושה כי בנות יורשות את אביהן כאשר אין לו בנים שירשו אותו – בנות קודמות לאחי הנפטר בסדר ההורשה. חנה בת מתתיהו, נערה מכבית, סירבה לציית לגזרה היוונית לפיה נקבע כי כל אישה עברייה תיבעל על ידי ההגמון בליל חתונתה. בליל חתונתה קרעה את בגדיה כמחאה (תבעה את זכותה על גופה) והצליחה לשכנע את אחיה לצאת לפעולה נועזת שבסופה הרגו את המלך. בעקבות כך פרץ מרד המכבים והקיץ הקץ על גזירה בת שלוש שנים ושמונה חודשים.

נשים בימי הישוב העברי: התאחדות הנשים העבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל הוקמה ב-1919. ההתאחדות נאבקה והשיגה ב-1920 את זכות הנשים לבחור ולהיבחר לאסיפת הנבחרים. סיסמתה הסופרג'יסטית - "חוק אחד ומשפט אחד לאיש ולאישה". הישגיה הנוספים של התאחדות הנשים: הקמת לשכות משפטיות למתן ייעוץ משפטי חינם לנשים; קביעת גיל מינימום לנישואי נשים - גיל 15 במקום גיל 9; זכות לנשים לעסוק בעריכת דין; שמירה על כבודה של עקרת הבית.

ערך שוויון זכויות במגילת העצמאות: "מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל: תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה - בלי הבדל דת , גזע ומין...". שתי נשים חתומות על מגילת העצמאות: רחל כהן (כגן) וגולדה מאירסון (מאיר).

נשים בצה"ל: בראשיתו של צה"ל נשים שירתו בעיקר בתפקידי הגנת יישובים, תפקידים מקצועיים , מנהלתיים ועזר. בשנות ה-80 וה-90 החלו להיפתח בפני נשים תפקידי הדרכה במקצועות הלחימה, פיקוד ועוד. החיילת הצעירה אליס מילר, בסיוע האגודה לזכויות האזרח ושדולת הנשים, הגישה בג"ץ לאחר שסורבה לקורס טייס על בסיס מגדרי וזכתה. בינואר 2000 נכנס לתוקפו תיקון לחוק שירות ביטחון, אשר קובע כי לכל אישה זכות שווה למלא כל תפקיד בצה"ל. החלטת בג"ץ ותיקון החוק פתחו בפני נשים תפקידים שונים, שעד אז יוחדו לגברים בלבד.

נשים בפוליטיקה – כנסת וממשלה: עד שנות ה-2000 (כנסת 1-14) אחוז הנשים הממוצע בכנסת עמד על 8.8%. משנת 2000 (כנסת 15-22) אחוז הנשים הממוצע עלה ל-21.5%. הכנסת ה-20 הייתה בעלת ייצוג הנשים הגבוה ביותר - 30.8%. עד שנות ה-90 נשמר ייצוג של אישה אחת בממשלה. החל משנות ה-90 בכל עשור גדל ייצוג הנשים באישה נוספת – עד לארבע נשים במקביל, כאשר המשרדים בראשות שרות הינם ברמת בכירות גבוהה יותר כגון משפטים, חוץ ומ"מ ראש הממשלה.

גלגולו של חוק שיווי זכויות האישה: חוק שיווי זכויות האישה תשי"א-1951 המקורי. מטרת החוק: דין ומשפט שווה לכל פעולה שתתבצע על ידי נשים וגברים ותחייב את שני המינים לאותן הזכויות והחובות: ירושה, עיזבון, קניין ואפוטרופסות על הילדים. תיקון 2 נחקק בשנת 2000. התיקון ביקש לוודא שוויון מלא בין המינים לפי עקרונות מגילת העצמאות
תוך הרחבת זכויות האישה מהתחום המשפטי לתחומים חברתיים: זכות על גופן להגנה מפני אלימות מגדרית' שוויון בתפקידים בשירות הביטחון, ייצוג הולם בתפקידים ציבוריים, מינוי יועצות לקידום מעמד האישה. תיקונים אחרי שנת 2000: ייצוג הולם בוועדות, דין וחשבון שנתי על מינויים, חוות דעת מגדרית על הצעות חוק, פרסום מידע סטטיסטי בנושאי מגדר, שירות ללא תור לאשה בהריון, ציון שני שמות ההורים במסמכים רשמיים.

נשים מעוררות השראה – טקס המשואות 'זמן נשים' (2014): הוועדה לסמלים וטקסים אימצה את הצעת השרה לבנת וקבעה כי נושא טקס המשואות של שנת 2014 יהיה 'זמן נשים' - "להעניק רוח גבית למאבק נגד פערי השכר, תקרת הזכוכית במשק והאלימות כלפי נשים". הטקס שם דגש על הישגים והצלחות של נשים בישראל, מכל גווני החברה הישראלית, אל מול האתגרים העומדים בפניהן.

התערוכה תוצג למשך כחמישה חודשים