ברוח הבחירות שממשות ובאות עלינו (לטובה?), חקרתי קצת את האינטרנט בחיפוש אחר מתקפות הסייבר שהשפיעו על מערכות בחירות. אין צורך להסביר למה סייבר הוא אחד המקצועות החשובים ביותר בעידן הדיגיטלי, נכון? אם אתם בכתבה הזו, אתם כנראה יודעים את כל (או לפחות רוב) הסיבות למה צריך אנשים איכותיים ומקצועיים יוצאי קורס סייבר ואבטחת מידע בתעשייה.

בשנים האחרונות דווחו מקרים רבים של התערבות מצד מדינות בתהליכי הבחירות של מדינות אחרות באמצעות טכנולוגיה המבוססת על אינטרנט. המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף עם מרכז המחקר להגנת סייבר פרסמו מחקר לפיו תחומי התקיפה העיקריים היו תקיפה על הליך ביצוע הבחירות, תקיפת מפלגות ושחקנים פוליטיים וניסיונות להשפיע על תודעת הבוחרים באמצעות מניפולציה ברשתות חברתיות.

בבחירות האחרונות, שהתקיימו בחודש אפריל, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעומד בראש מערך הסייבר, השתמש ברשתות החברתיות ככלי מרכזי להפצת מסרים ולמעט בהפצת מידע לכלי התקשורת המסורתיים. נתניהו נערך לבחירות כשנה לפני שהוא הכריז עליהן בכלל בכך שהוא הקים את מערך הסייבר והכפיף אותו אליו וסיכל חוקים שנועדו להסדיר את הפעילות התקינה ברשת – בדגש על רשתות חברתיות.

ועכשיו, כשאנחנו עומדים בפני מערכת בחירות חדשה, אם אתם לפני לימודי אבטחת מידע, או תוך כדי קורס סייבר,  הנה כמה מההתרחשויות שקרו במערכות בחירות שחשוב שתכירו.

הרשתות החברתיות ספגו בעשור האחרון פגיעה קשה בתדמית. הן התחילו בתור התקווה הגדולה של הדמוקרטיה, המקום של העם להביע את עמדתו בחופשיות והן הפכו לאחד האיומים הגדולים על שלמותה. הרשתות החברתיות הפכו לקרקע פורייה לפרסום פייק ניוז (חדשות שקריות) של מועמדים על יריביהם. הודעות מסוג זה מטות את עמדת הציבור בתקופת הבחירות ומשפיעות על החלטתן. ניתן היה לראות דוגמאות לכך בבחירות של טראמפ לנשיאות ארה"ב ואף בבחירות לכנסת בישראל באפריל 2019.

גם הברקזיט, הקמפיין ליציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי התנהל ברשתות החברתיות שנוצלו על ידי בעלי הממון והאינטרסים בבריטניה ומחוצה לה. עד מהרה מה שהסתמן להיות הכלי שעוזר לנו לשמור על הדמוקרטיה, הופך להיות שדה הקרב של הבחירות. גם בבחירות לרשויות המקומיות שהתרחשו אשתקד, פייסבוק הודיעה כי הסירה אלפי חשבונות מזויפים שהפיצו מידע כוזב והשפיעו על תוצאות הבחירות.

לימודי אבטחת מידע חשובים עוד יותר כשמדובר ברשתות חברתיות משום שהתחום הזה מאוד פרוץ. הפגיעה בהליך הדמוקרטי באמצעות הרשתות החברתיות מורגשת בשיח הציבורי משום שמאז ההכרזה על הבחירות באפריל 2019, נפח הפייק ניוז ברשתות עלה. ישנה דעה שאומרת שלאחר שהשמאל שלט כל השנים בדעת הקהל, שכן כל רשתות התקשורת היו בעלות נטיות פוליטיות, עכשיו מתברר שרוב העם חושב בכלל ימין.

תופעת פריצות הסייבר ברשתות החברתיות הולכת ומחריפה כאשר רק לפני מספר ימים נפרץ חשבונו של מייסד טוויטר המונה מעל ל-4 מיליון עוקבים. החברה עלתה על כך רק 20 דקות לאחר שהועלו מעל ל-15 טוויטים שכללו קללות והערות גזעניות. הציוצים שויכו לקבוצת האקרים שלקחה קרדיט על פריצות לחשבונות יוטיוב ואינסטגרם מוקדם יותר החודש.

ההתקפות האלו מצטרפות לעוד שורה ארוכה של התקפות שקרו לכל אורך ההיסטוריה שכללו אפילו פריצה למחשבים של נאס"א. זו הסיבה שבהייטק שמים דגש מאוד חזק על קורס סייבר משום שתולים בו הרבה תקוות ביצירת אנשים מקצועיים שידעו לספק הן הגנה והן התקפת סייבר. עכשיו כשאנחנו בפתחה של מערכת בחירות חדשה, יהיה מעניין לראות איך יפתיעו אותנו הרשתות החברתיות הפעם והאם זה ישפיע על תוצאות הבחירות.