חורבת מדרס

נמצאת בתחום פארק מערות עדולם, ובה שרידי ישוב חקלאי קדום. חפירות ארכיאולוגיות שנעשו בגבעה הנישאת חשפו שרידי עתיקות מרתקים המוכיחים כי במקום ישבה קהילה יהודית מתקופת מרד החשמונאים ועד מרד בר כוכבא. הישוב היהודי הגדול דעך לאחר דיכוי מרד בר כוכבא. בתקופה הביזנטית המקום הפך לכפר נוצרי. בחורבת מדרס נחשפה מערה ובה מערכת מחילות מסתור תת קרקעית מסועפת באורך כולל של כ-100 מטרים. זו מערכת אחת מתוך מאות מערות מסתור, שנחשפו בשפלת יהודה שבהן הסתתרו היהודים בתקופת מרד בר כוכבא. בתקופה שקדמה למרד מערות אלה שימשו למרתפים, מקוואות טהרה, אסמים, קולומבריה ובתי בד תת קרקעיים. בתקופת המרד השימוש בהן בוטל, פתחי המערות נאטמו והוסוו, החללים בתוכן חוברו ברשת מחילות חצובות ובהן חדרוני מסתור, מחסני מזון , גישה למתקני מים ואמצעי נעילה. ליד חדרי המסתור נמצאו לוחות אבן שחסמו את המחילות בשעת סכנה. המסלול בחרבת מדרס מוביל אל ארבעה אתרי ביקור עיקריים: מערכת מחילות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא, פירמידה יחידה במינה בארץ, מערכת קבורה יהודית, מערת קולומבריום.
 

המושבה הר-טוב

אחת מ-28 מושבות שהוקמו בתקופת העלייה הראשונה בשנים 1881- 1904, אך שונה מהן באופייה. חלוצי המושבה, עולים מבולגריה, נאחזו בקרקע התמודדו ונאבקו בצורה עיקשת במשך עשרות שנים. פעמיים פונו מהמושבה ובשלישית ננטשה. בתוך כל הקשיים קמה  מושבה ספרדית ראשונה, רחוקה ומבודדת, מנוכרת פיסית וחברתית ממרכז הישוב הישן המתחדש. אנשי המושבה פילסו דרכם בכוחות עצמם בתנאי קיום  קשים מנשוא, מחסור במים ובקרקע ראויה לעיבוד, מצב כלכלי ותנאי דיור קשים, ולא הצליחו לבסס משק חקלאי ואף לא לבנות בתי מגורים ומוסדות ציבור ללא סיוע ממוסדות הישוב או מהברון רוטשילד. אי הצטרפותם של שאר המשפחות מבולגריה אילץ את המתיישבים לפדות את קרקעותיהם במחיר יקר ולמחייתם עסקו בייבוש פרחים, טחינת קמח, עצירת שמן הזעתר, שריפת סיד, רעיית עדרי צאן, הפקת חלב ויצור גבינה בולגרית. המסלול עובר מוזיאון המושבה, שרידי בית המיסיון, בית משפחת בן בשט, בית משפחת גרתי, חורשת אורנים, שריד מחוות גולדברג, כבשני סיד, הר טוב התחתונה (אזור תעשיה), מסלול מחלקת הל"ה, מקווה, דוד קטר תעשייתי ומשטרת בית שמש (בניין דגם טיגרט).

 

דרך הפסלים ביער צרעה

לאורכו של המסלול (חלקו בהליכה רגלית וחלקו נסיעה ברכב), החוצה את מעבה היער הותווה מסלול שמשון הכולל 12 תחנות, פינות ישיבה מוצלות ושלטים המתארים את סיפורי הגבורה של שמשון הגיבור. מסלול הנסיעה עובר בדרך הפסלים, כאשר בכניסה ניצב פסל 'שומר היער' המוקדש לשימור היערות בארץ. בהמשך מוצבים 37 פסלים שביחד מהווים מכלול של פסלים סביבתיים. היצירות שעוצבו מאבן וברזל משקפות אירועים מרכזיים בחיי אבותינו מתקופת התנ"ך. פסל אחד מתאר את גבורתו של שמשון, פסל אחר את ה'מסרק' בו סירקה דלילה את שמשון בפעם האחרונה בחייו ועוד. בהמשך המסלול מגיעים למצפה צרעה. צרעה המקראית שנמצאת על תל צרעה היא האתר הבא בהמשך הדרך. תושבי צרעה עסקו בחקלאות וגידלו בעיקר כרמים, כאן על התל התגלו גתות יין עתיקות ושרידים של פעילות חקלאות קדומה מעניינת. בירידה מהתל ממשיכים בנסיעה ופונים ימינה לסימון שבילים ירוק ושוב ימינה עד לצומת שבו מוצב פסל 'העין הכחולה'. ממשיכים בנסיעה עד לצומת בו מוצב הפסל 'חלון אל הטבע', פונים שמאלה ומגיעים לחניון עם שתי נקודות תצפית. התחתונה מותאמת לבעלי מוגבלות תנועה. בעליונה מוצבת מערכת קולית ואפשר להאזין לסיפור שמשון ודלילה. תצפית נוספת מונגשת לנכים. הנסיעה חזרה במורד דרך הפסלים סלולה ומובילה לקיבוץ צרעה ולכביש 38.

 

חורבת קייאפה

נוף עוצר נשימה בחירבת קייאפה מעל עמק האלה, שם כפי הנראה הביס דוד את גוליית. חמש שנות חפירה באתר חשפו עיר מרשימה המוקפת מערך ביצורים יוצאי דופן בעוצמתם, אך דווקא עשרה חרצני זיתים שרופים הם שהוכיחו מעל לכל ספק : מדובר בעיר מבוצרת שהתקיימה לפני כ- 3000 שנה המיוחסת ע"פ החוקרים לתקופתו של דוד המלך. הארכיאולוג גרפיקל אומר 'העיר הזאת היא הש.ג של ממלכת יהודה' ומזהה את הישוב שהוא חופר עם העיר שעריים המוזכרת בספר שמואל א' ובה שני שערים. בתנ"ך מוזכרת שעריים רק בימי דוד באזור עמק האלה כאשר דוד הורג את גוליית והפלישתים בורחים בדרך שעריים.

 

מסלול המעיינות

המסלול מתחיל בחניון חרבת חנות, בתחנת דרכים שהייתה על דרך 'הקיסר' הרומית, הדרך הראשית מאשקלון לירושלים, ומוביל את המטייל אל נוף טבעי מרהיב של מעיינות. בעין תנור ניתן להיכנס לנקבה ולהשתכשך במים, כדאי להצטייד בפנס ובגדי החלפה. חורבת חנות שימשה כתחנת דרכים על דרך הקיסר הרומית שתחילתה בעזה, חצתה את עמק האלה והעפילה לירושלים דרך ההר, במקום נחשפו מבנה קדום וריצפת פסיפס, מאגר מים קדום, גת עתיקה בעלת משטח דריכה מרוצף בפסיפס לבן שהוא שריד של רצפת כנסייה ביזנטית מהמאה ה-6 לספירה. כנסייה זו הפכה מאוחר יותר לחאן דרכים, הפסיפס עבר איקונוקלאזם והושמדו דמויות של אדם ובעלי חיים. בפסיפס, המכוסה בחול, נשמרו צורות גיאומטריות וכתובות בשפה היוונית. שביל היוצא מחרבת חנות מוביל אל עין מטע, מעיין שנובע בנחל זנוח הזורם סמוך למושב מטע. הנחל יורד מהמושב מערבה וכעבור ק"מ נובע המעיין בערוצו, מי המעיין נובעים מתוך נקבה קטנה בבסיסה של טרסה חקלאית וזורמים בפלג דק במורד הערוץ. המעיין נובע בינות לעצי אקליפטוס גבוהים, עץ תאנה ועצי חרוב. מעיין נוסף הנובע באותו ערוץ ממערב לעין מטע הוא עין תנור. מי המעיין נובעים מתוך ניקבה שצורתה כאות 'ך' סופית עם דפנות אבני גזית ובתקרתה חתך בסגנון גותי קלאסי. הולכים ישר כ-15 מטרים ופונים בחדות שמאלה, ממשיכים עוד כ-6 מטרים עד קצה הניקבה. המים הרדודים והצלולים נעימים להליכה בקומה זקופה. אפשר לשבת בניקבה וליהנות מהשקט הנפלא, ולאחר מכן כדאי לנוח בצל עצי בוסתן התאנים.

 

הר הטייסים

נמצא בין היישוב רמת רזיאל לקיבוץ צובה. המסלול מתחיל מהשלט שנמצא בחלקו המזרחי של אתר ההנצחה בהר טייסים (רצוי להקפיץ רכב לנקודת הסיום בחנייה סמוך לעין טייסים). הר הטייסים שוכן בלב הרי ירושלים פסגתו מתנשאת לגובה של 796 מ' מעל פני הים. במקום ניצב גלעד לזכרם של טייסי חיל האוויר שנהרגו בהרי ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות. המקום הוא אתר ההנצחה המרכזי של חיל האוויר. האנדרטה בנויה מאבן ירושלמית ובחלקה העליון הוצב מנוע מטוס הרוס עם מדחף מעוקם. אלה הם שריד מטוס תובלה קל חד מנועי מסוג 'נוסרמן' שהתפוצץ והתרסק ב- 10 במאי 1948. ששת יושבי המטוס נספו. עין טייסים הוא מעיין מסוג שכבה הפורץ מנקבה לבריכה יפה בגודל 3.5*2.5 . עומק המים מאפשר טבילה נעימה אך המים לא ראויים לשתייה. שם המקום בערבית הוא עין אל ג'וז שפירושו מעיין האגוז, ע"ש אגוז המלך הגדול הצומח לידו, או עין אל ג'ודידה שפירושו המעיין החדש. שמו העברי ניתן לו מעצם העובדה שהוא נובע על מדרון הר הטייסים.

 

שמורת המסרק

את מסלול ההליכה מתחילים בשביל ברור ומשולט לכיוון שמורת המסרק שידוע כמשלט 17. ישנם מספר שבילים מעגליים העוברים בין עצי החורש. כולם מגיעים אל קרחת יער שבה ניצב מבנה עתיק. לאורך המסלול נקודות תצפית משולטות וספסלים למנוחה. משלט 17 היה אחד מפסגות הרכסים שסומנו במספרים עוקבים על ידי לוחמי הפלמ"ח, ושימשו אותם במהלך הקרבות העזים של מלחמת העצמאות, בניסיון לתפוס שליטה  ברכסים השולטים על הדרך לירושלים שעלתה בסמוך. תיאור הקרבות מופיע על השלט המוצב בשמורה. בשירו של חיים גורי 'באב אל וואד', הכוונה לשער הגיא הנשקף מפסגות הרכסים והמשלטים.

 

תל עזקה

תל עזקה נמצא בלב פארק בריטניה, בנקודה שלטת על מרחבי השפלה, וממנו תצפית מדהימה על עמק האלה. פארק בריטניה שופע צמחייה טבעית של עצי אלון ואלה, חרוב ואשחר ובשטחים נטועים של עצי אורן. בשטח הפארק נבנו מתקנים לחניית יום, מתקני שעשועים לילדים, שבילים ומצפורים. בעלי חיים שונים מצאו ביער את ביתם. מפסגת תל עזקה ישנה תצפית מרהיבה אל מרחבי השפלה, מישור החוף, עמק האלה , מורדות הרי חברון והרי ירושלים. עזקה נזכרת במקורות מספר פעמיים , לראשונה בספר יהושע ( י', י-יא) בו מסופר על מלחמה באזור ירושלים ומנוסתם של הלוחמים עד עזקה. בהמשך בספר יהושע (ט"ו, ל"ה) העיר עזקה מוזכרת בנחלת שבט יהודה יחד עם הערים ירמות, עדולם ושוכה. בספר שמואל א'  מסופר על הקרב בין דוד וגוליית , מלחמת פלישתים במלכות שאול ושם נאמר "ויאספו פלישתים את מחנם למלחמה, ויאספו שוכה אשר ליהודה ויחנו בין שוכה ובין עזקה..". ניתן להבין כי למרגלות תל עזקה בעמק לבין תל שוכה היה שטח הכינוס של הפלישתים ומזרחה מתל שוכה בעמק האלה היה שטח כינוס של בני ישראל. משני צדי השביל המוביל אל מרומי פסגת תל עזקה, מונחות אבנים שעליהן חקוקים פסוקים שונים הלקוחים מסיפור הקרב בין דוד וגוליית שנערך למרגלות התל. פסוק אחר פסוק מובל העולה בשביל לכל אורכו של סיפור הקרב.

 

עין קובי

בפארק בגין ליד היישובים צור הדסה ומבוא ביתר, פארק גדול ומלא בוסתנים נטושים, טרסות עתיקות, שבילים חבויים ופינות חמד, נמצא מעיין עתיק מימי קדם נסתר מעין אדם. המעיין נובע לתוך חדר תת קרקעי עם קשתות המשמש כמערכת איגום קדומה שמטרתה הייתה לאגור מים לשתייה ולהוביל את יתרת המים לגידולים החקלאיים, דרך מנהרה אל מאגר מים חיצוני וממנו לתעלות השלחין. אל המעיין ניתן לרדת במדרגות ובתקרה נמצא פתח דרכו חודר אור השמש בשעות היום. ניקבה באורך 17 מטרים יוצאת מהבריכה התת קרקעית שמובילה מים לבריכה החיצונית. בעבר שימשה למקווה טהרה. המבנה הסמוך לבריכה מתוארך לתקופה העות'מאנית.

 

נחל קטלב

המסלול מתחיל בחניון 'בר בהר ' בנס הרים. מימין לחניון יוצא שביל עפר רחב מסומן שחור . לאחר כ-100 מ' נבחין מימין בשביל מסומן בסימון אדום, נפנה לשם ונצא למעין שביל נופי בין עצי חורש הצופה על הסביבה. נתחבר לסימון השחור ונרד אתו לעין גיורא ומשם נמשיך בסימון זה ונרד אל אפיק הנחל. נבחין בעצי הקטלב הרבים הנמצאים במקום ופרחים עונתיים שונים. נחלוף על פני סכר עין קטלב ונסיים בתחנת רכבת בר גיורא. נחצה גשרון קטן בנחל שורק בו זורמים מי שפכין ובצדו השני של הנחל יחכה הרכב. לאחר פחות מ 100 מ' נגיע לתחנת עצירה תחת צלו של עץ אלון מרשים. אם נתבונן תחתיו נוכל לראות 'פינת האכלה' של יערן, מכרסם חביב שחי בחורש ואוכל את פירות האלון ומשאיר את החלק המר של הבלוט. נמשיך בשביל עפר המוביל אותנו למעיין, בריכת אגירה ושרידי חווה עתיקה. נמשיך ונרד לכיוון נחל קטלב. בירידה חדה ותלולה נלך בתוך חורש ים תיכוני עשיר ומגוון , ובו בין היתר עצי הקטלב המפורסמים. נמשיך בהליכה בתוך אפיק הנחל, בו ניתן לראות מספר נביעות קטנות המכונות עין קטלב. נלך עד שנגיע לצינור מים גדול. נמשיך ונלך לאורכו עד שנגיע למבנה ישן של תחנת רכבת תורכית שנסעה בקו יפו – ירושלים. נוסיף ללכת עד שנגיע לגשרון העובר מעל נחל שורק ( זורמים בו מי שפכין מטוהרים), נחבור לשביל עפר רחב ונסיים המסלול.

 

דרך הפסלים יער צרעה

 

חרבת מדרס

 

המושבה הר-טוב