חשבתי שזה בטח ייתן לי תמריץ וישרוד לפחות שבוע, אבל זה שרד יומיים...

טוב, אבל למה לעשות ספוילר?

אתחיל מההתחלה.

עבדתי כל הלילה מהבית. בבוקר הייתי עייפה [כמו כל בוקר, בעצם], ולכן בעלי לקח את הילדים למסגרות [שוב, כמו כל בוקר]. טוב, שמעתי שהוא ארגן אותם [כי הילדים שלנו אלופים בלייצר רעש, בל"ע], הכין להם אוכל, סיפר להם סיפור, דאג להם לבגדים [די יפים ייאמר לזכותו, למרות שחלק מהם היו מתוך ערימת הכביסה המלוכלכת, לא ייאמר לזכותו..], בקיצור, אין מה להתלונן.

אז מה אומר, ומה אגיד? כשקמתי בעשר כדי למצוא את הסלון במצב התפרקות מתקדם? אין בתי קפה, אמרנו, כן? אבל אי אפשר לעבוד כך, אז התחלתי לטאטא, אחר כך להבריק את השולחן. היו עליו פירורים, הם נפלו על הרצפה..., שוב טאטאתי..., הורדתי כביסה, מיינתי כביסה מלוכלכת לפי צבעים, הכנסתי מכונה לכביסה, ראיתי שגם המטבח מטונף, אז טאטאתי גם שם..., עברתי עם מגבונים על שתי הספות. עברתי עם מגבונים על הכיסאות, אחר כך הגיע טור המסדרון, ועכשיו, נו, אם כבר הכול עבר טיטוא, אז למה שלא אעביר סחבה? מים, סבון, קצף..., וגם אני קוצפת וגועשת. המקרר זקוק לסדר וניקיון, וכך לאורך כל היום...

סוף סוף היה סדר ושקט. אפשר לעבוד. פתחתי את המחשב. אפס טעינה!! איך לא חשבתי על זה קודם?! שמתי אותו בטעינה ונרדמתי באפיסת כוחות על הספה. כשקמתי ראיתי שאני מאחרת לקחת את הילדים. רצתי מהר לרכב ונסעתי לסיבוב האיסוף.

ועכשיו לשאלות הכפירה:

  1. האם באמת חסכתי כסף בכך שלא הלכתי לבית קפה? כל חומרי הניקוי אזלו ונאלצתי לקנות חדשים. בזבזתי המון מים, וגם חשמל על מכונת הכביסה, והבוילר בשביל להתקלח אחר כך.
  2. האם לא אצא לחופשה באילת? המ..., מחשב מסלול מחדש.
  3. האם לא עבדתי היום בכלל? בוודאי ובוודאי שעבדתי! רק השאלה באיזו עבודה עבדתי, ואם לא עבדתי על עצמי.
  4. האם זה שעבדתי בבית כל היום אומר שמחר אוכל לנוח בנחת? וודאי ובוודאי ש.. לא! אין סיכוי!

ביום שלמחרת הייתי ערה בארגון הילדים, כדי שלא ילכלכו את הסלון, אך אבוי, הם ממש ניצלו את הרגע שהלכתי לשירותים, או עניתי לטלפון כדי להספיק לקחת את העוגה שנשארה משבת במקרר, ולחסל אותה עם פירורים לאורך כל הבית שרק אתמול קיבל טיפול ראוי.

  1. האם בתי הקפה נותרו במצב מיתון קשה בשל אי הגעתי? הנחתי שכן, גיליתי שלא.
  2. האם המקרר נותר נקי, ולו לשעה? ובכן, ניחשתם נכון - לא. הילדים שפכו בתוכו שוקו מיד כשחזרו מהמסגרות, ומה לוקח יותר זמן? להתווכח איתם לנקות או לעשות את זה בעצמי?? נו, תנחשו לבד.
  3. האם שנת הצהרים עזרה?
  4. האם היה יותר כיף לשחק עם הילדים בבית נקי בצהרים? לא, אל תאכל מעל הרצפה! ניקיתי כאן! לא, אל תסחבי את העוגה למסדרון, בבקשה! לא, אל תזרוק את הכביסה שם, זה ממוין לפי צבעים, לא, למה בלגנתם את כל הכביסה, כן, יש לזה משמעות! מאיפה הגיעו כל הספרים לרצפה? למה שפכת על הספרים מיץ תפוחים? על מה חשבת בדיוק??? לא. לא, חמודה. זה לא המרצפות הצהובות של דורותי כאן!

ובכן... חזרתי לעבוד בבתי הקפה, ואם בעלי יתלונן, לפחות עכשיו גם יש לי תירוץ...