איזה כיף לקום בבוקר שאחרי יום כיפור, להרגיש מצוחצחת, קורנת, מבהיקה ונקייה מעוונות. להיכנס בנחת לחדר האמבטיה ו- חשכו עיני! לא במובן העמוק של המילה, אלא הפשוט: מלא נמלים שחורות כיסו כל מקום שרק אפשר לדמיין. מכל החדרים, דווקא בחדר הנקי ביותר בבית בחרו להשתכן?!

מה עושים???!

נכנסתי לדוקטור גוגל.

רצתי לסופר, קניתי ציפורן, ופלפל שחור וקינמון טחון ומקלות קינמון. הנחתי בחדר האמבטיה בכל מקום. איזה ריח טוב... נהניתי מכל רגע.

אחר כך פיזרתי על הרצפה קמח תירס. דוקטור גוגל אמר שאם הן אוכלות אותו זה חוסם את הקיבה שלהן והן מתות. 

באתי לשם שעה אחר כך. הפעם לא חשכו עיני: הן היו צהובות מקמח התירס, ושחורות מהפלפל, וחומות מהקינמון שמפוזר בכל מקום. צבעוניות.

הכי נורא היה לראות את הנמלים מטפסות להן בנחת על מקל הקינמון, ואני נשבעת שאם הייתי יכולה לתפוס תמונת תקריב שלהן- הייתי רואה אותן מחייכות! 

החלטתי - עוברים שלב!

לקחתי את הברז של האמבטיה והתחלתי להשפריץ לכל מקום בחדר. מתחת לארונות בתוך השירותים והכיור, הכול! עם חומר ניקוי הכול יעבוד!

המקום הפך בית קברות עצום לנמלים. מה הבעיה? פותחים את חור הניקוז ומוציאים את כל המים. אלא ש... חור הניקוז לא נפתח!


נשבעת שהן מחייכות. הנמלים באמבטיה מסרבות לעזוב

התחלתי להניח סמרטוטים, לספוג את המים, אחר כך לסחוט, כשריח הקינמון והציפורן לא מסייעים להרגשה. אבל  אני מוכנה לעשות הכול כדי להיפטר מהן!

עוד לא סיימתי ו- שוב, נמלים! בלי סוף!

מתי הן הספיקו להגיע?

אני מתיזה כל מה שרק נמצא בארון האמבטיה: וניש קליה, סנו קליר, סילית באנג, סנו אוקסיג'ן - רסס ונגב... וכלום. הן לא נעלמו.

לבסוף החלטתי לשפוך חומץ על הרצפה. ומי שלא הריח את חדר האמבטיה שלנו באותו היום לא יודע מה זה סירחון.

חמש דקות לא היו נמלים, אבל ברגע שהתנדף הריח הן חזרו, ובגדול!

אני כבר לא זוכרת מה עוד שמתי שם, אבל כן תוהה איך לא התרחש פיצוץ או איזושהי הרעלה מערבוב החומרים.

נשכבתי על הספה עייפה, כשהנמלים באמבטיה רוקדות, עושות מסיבה...

נכון שטור הזה עוסק בניסויים בבעלי חיים, אבל לרגע נדמה לי שיש כאן סיפור אחר לגמרי... נמלים שעושות ניסויים בבני אדם. וידן על העליונה.

חורף טוב!