פרשת יתרו מספרת על מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדברות. הדברות נכתבו על שני לוחות, שהיה ביניהם הבדל ברור: הלוח הראשון כלל מצוות שבין האדם למקום – לאלוקים – למשל: אמונה בה', האיסור לעבוד אלוהים אחרים, לא לשאת את שם ה' לשווא וכו'.

הלוח השני כלל מצוות בין אדם לחברו – לדוגמא: לא לגנוב, לא לרצוח...  אחד מעשרת הדברות הוא "כבד את אביך ואת אמך". היינו מצפים שהדיבר הזה יופיע על הלוח השני, עם יתר המצוות שבין אדם לחברו.

כיבוד ההורים מופיע על הלוח הראשון. מדוע?


הרב שמשון בן רפאל הירש המכונה הרש"ר הירש, מגדולי רבני גרמניה במאה ה-19, מסביר: "…יציאת מצרים ומתן תורה הן שתי עובדות היסוד של עם ישראל, שעליהן תיכון כניעתנו לפני ה', כמושל ושליט בגורלנו ובחיינו. והנה שתי עובדות אלה – עובדות היסטוריות הן, ואנו יודעים אותן ומכירים בהן כאמיתות היסטוריות, אולם הערובה היחידה לאמיתותן היא המסורת, ויסודה של מסורת אינו אלא מסירתה הנאמנה לבנים מידי האבות וקבלתה ברצון בידי הבנים מידי האבות. על כן לא נתקיימו לאורך ימים יסודות הבניין הגדול שייסד ה' בישראל, אלא על המשמעת העיונית והמעשית של בנים כלפי אבות ואמהות, ונמצאנו למדים כי כיבוד אב ואם הוא התנאי היסודי לנצחיותה של האומה הישראלית".

היהדות עוברת במסורת חזקה מדור לדור מאב לבן, את התפקיד החשוב ביותר להעברת הקשר בין העם לאלוקים ממלאים ההורים, אבא ואימא- ולכן אין פלא שדווקא באירוע החשוב ביותר בו התגלה ה' לעם ישראל כולו, מעמד הר סיני- תופיע מצוות כיבוד ההורים בחלק הראשון- בחלק של בן אדם למקום.

הצבא הוא מקום המחזק את הקשר שלנו עם הבית, עם ההורים שבוודאי מלאים גאווה בתפקיד אותו אנו ממלאים בצבא הגנה לישראל. אל לנו לשכוח- משפחה חזקה היא הבסיס לעם חזק!
 
 
פ"ש למפקד  - הקשבה בדרך וינגייט

הדרך למימוש היעד היא על ידי הצבת מטרות ועמידה במשימות. אלא שלא תמיד הכל נתון לשליטתנו. הרבה פעמים כשאנחנו מתכננים משהו לפרטי פרטים צריך הרבה אומץ כדי להטות אוזן, להקשיב ולקבל עצות מאחרים.


וינגייט הוא לא רק מחלף פקוק, אורד צ'רלס וינגייט, המכונה 'הידיד' היה קצין בצבא הבריטי . לנוכח המתקפות הערביות על הדרכים והיישובים, במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט 1939-1936, בחר השלטון הבריטי שלא להתערב. המצב ביישוב היה קשה, 'הידיד' –וינגייט, בחר לא לשבת בחיבוק ידיים, נחלץ לעזרת היישוב והקים את פלוגות הלילה המיוחדות של ה'הגנה'. פלוגות אלו תרמו רבות לכושר העמידה של היישוב אל מול פעולות הטרור ומאוחר יותר גם לתורת הלחימה של צה"ל.

וינגייט, במודע או שלא במודע , שאב השראה ממעשיו של ידיד אחר שקם לעם ישראל. בפרשת השבוע אנו קוראים על יתרו,  ממנהיגי העם המדייני, ששומע על הנסים הגדולים שקרו לעמנו בצאתו ממצרים ובוחר להצטרף אליו. יתרו בוחר לעזור לעם ישראל ומציע למשה להאציל סמכויות ולמנות שופטים תחתיו, שישפטו וילמדו את העם את מצוות אלוקים. רק כאשר לא יימצא פיתרון, יובא העניין לפני משה שישמש בדרגה המשפטית הגבוהה ביותר, במעמד של 'בית דין גבוה לצדק '. יכולתו של משה להקשיב לעצה, לשנות את תוכניתו המקורית לשפוט לבדו את בני עמו ולהאציל סמכויות מבטאת כושר מנהיגות של אדם גדול, אחראי ושקול.

 
פותחים שולחן - שאלות לדיון על הפרשה



"ירדה השבת אל ביקעת גינוסר.
וניחוח עתיק בשוליה
ויעמדו מסביב הררים שושבינים
לשאת אדרתה הזוהבת.
תעלינה יונים מכנרת הים.
קבל את רוחה הלוהבת.
נשקה השבת לראשו של הברוש.
לאזוב שבסלע נשקה
ויהי הדרדר לשרביט של מלכות...."

 

את השיר כתב יהושע רבינוב , חבר קיבוץ גינוסר כמה שנים לפני קום המדינה. המילים בשיר מבטאות את האווירה הקסומה בכניסת שבת בקיבוץ.

מה אתם מרגשים כאשר נכנסת שבת ? , מה שונה באווירה של שבת יותר מאשר ימים אחרים בשבוע?