מאת: עו"ד מיכאל שטרית

לאחרונה, עדים אנו לפרסומים רבים אשר מיידעים אי אלו נותני שירותים, בדבר חובת התאמות נגישות לשירות לאנשים עם מוגבלויות.  

אומנם חוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות חוקק בשנת 1998, אך תקנות ההנגשה אשר תוקנו במהלך שנת 2013, מסדירות לוחות זמנים לביצוע נגישות לבעלי מוגבלויות, ומתייחסות בין היתר לחובת הנגשת אתרי אינטרנט.

כדי להבין, את אותן החבויות אשר הוטלו על בעלי האתרים, עלינו לבאר תחילה את המושגים העיקריים: "נגישות", "התאמת נגישות" ו"שירות ציבורי".

את פירושן של ההגדרות הללו ניתן למצוא בחוק משנת 1998:

נגישות- "אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכל באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי;"

"התאמות נגישות"- "ההתאמות שיש לבצע כדי שתהיה נגישות"

שירות ציבורי-

אחד מאלה:
(1)   שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי כהגדרתו בסימן ג';
(2)   שירות מהשירותים המפורטים בתוספת השניה המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו
מעיון בתוספת השניה, עולה, כי שירות ציבורי חל בין היתר גם על הגופים הנותנים את השירותים הבאים: שירותי בריאות; שירותי חינוך, השכלה או פנאי; שירותי רווחה; שירותי ספורט; שירותי תיירות; שירותי אוטובוסים רכבות, תובלה אווירית, אניות, מוניות והשכרת רכב או כל שירות תחבורה; שירותי תרבות; שירותי הארחה; שירותי מסחר; שירותי דת; שירותי אנרגיה; שירותי בזק; שירותי בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי.

באוקטובר 2013 נכנסו לתוקפן התקנות בדבר חובת הנגשת האתרים. בבסיס הרציונל אשר עמד מאחורי התקנת התקנות הללו, הוא העובדה כי 25% מאוכלוסיית מדינת ישראל מוגדרת כבעלת מוגבלויות. חוסר הנגישות מונע מאותם בעלי מוגבלויות להשתלב בחברה. מצב בלתי נסבל זה, הוביל להתקנת תקנות, אשר מטרתן להוביל לשינוי המצב בישראל, באופן שיאפשר לאותם בעלי מוגבלויות לחיות את חייהם באופן נורמאלי לחלוטין.

סעיף 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), אשר הותקן בשנת 2013, קובע, כי אתר אינטרנט המספק שירות ציבורי ו/או מספק מידע אודות שירות ציבורי באמצעות האינטרנט לכלל הציבור, חייב בביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות.

הואיל והגדרת "שירות ציבורי" הינה רחבה מאוד, כאמור בהגדרתה בחוק משנת 1998, הפועל היוצא בזה, כי חובת הנגשת האתר לבעלי מוגבליות חלה על כל בעלי ו/או מפעילי אתרי אינטרנט באשר הם. עם זאת, קיימת הבחנה בדרגות ההנגשה בהן יחובו רשויות ציבוריות לבין רמות ההנגשה בהן יחובו בעלי ו/או מפעילי אתרי אינטרנט מהמגזר הפרטי והעסקי.

על פי התקנות אשר נכנסו לתוקפם באוקטובר 2013, חובת הנגשת האתרים לאתר קיים הינה בתוך 36 חודשים ממועד פרסום התקנות (עד לאוקטובר 2016), ואילו אתרים חדשים אשר פותחו לאחר מועד כניסת התקנות לתוקף, עליהם להנגיש את עצמם עד לחודש אוקטובר 2015.

עם סיום המועדים הקבועים בחוק, אתרי אינטרנט אשר לא יהפכו למונגשים, בעליהם יהיו חשופים לתביעה בסך של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק.

על מנת לקבל תמונה כוללת מעבר למצב המשפטי, פנינו למר אלי משיח, מנהלה של חברת א.ש. בינה- הדרכה, ייעוץ ופיתוח בע"מ המומחית בתחום הנגשת אתרים ואפליקציות ומוכרת כיועץ לעמותת הנגישות לישראל, על מנת לקבל את חוות דעתה לנושאי ההנגשה.

"נושא נגישות אתרי האינטרנט והאפליקציות עולה על סדר היום יותר ויותר. רבים מבעלי האתרים והאפליקציות הפונים אלינו נמצאים במצב של עמימות לגבי סעיפי התקינה בחוק הנגישות, מי חייב להנגיש ומי הגוף המבצע את האכיפה לחוק ומה הם צריכים לעשות ברמת היישום?

אנו בחברה רואים בחוק הנגישות ערך חשוב מאוד, ולכן הקמנו חטיבה יעודית לנושא זה בשם B-nagish. יועצי החטיבה הינם מפתחים יישומים הפועלים בצורה מקצועית ויסודית ומעניקים ללקוחות את חבילת ההנגשה המותאמת לחוק הנגישות, כל שלבעלי מוגבלויות, יתאפשר שוויון הזדמנויות לגלישה באתר הן ע"י המקלדת והן ע"י תוכנות קוראות מסך.

בסיומה של אותה "הנגשה" אנו מלווים את הלקוחות עד לקבלת "התו הנגיש" מאת עמותת "נגישות ישראל".

בנוסף אנו מטמיעים מנוע הקראה בשפה העברית להקראה אוטומטית של תכני האתר על מנת לתת שירות חבילת הנגשה כוללת הגם שדרישה זו אינה מחוייבת ע"פ החוק, וזאת על מנת ליתן כלי עזר נוסף למשתמשים בעלי המוגבלויות".

**הבהרה: אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.  

הכותב הינו שותף במשרד עורכי הדין שטרית - בן חמו לפרטים וייעוץ משפטי חייג: 02-9925566