"זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן" (ויקרא, י"ד, 2).

אמרו חז"ל, כי אין באים נגעים על האדם אלא בעוון לשון הרע.

ברצותו להמחיש את החשיבות המופלגת שיש להעניק לשמירת הלשון, המשיל ה'חפץ חיים' בפירושו על התורה (פרשת 'מצורע'), כי פעם אחת ביקר אדם בבית חרושת גדול, ובעל המפעל נטלו יד ביד והוליכו לסיור בין המכונות הרבות שפעלו בו ללא הרף, 248 מכונות לטווייה, לאריגה ועוד. מלבדן הייתה מכונה נוספת, העולה בערכה על כל המכונות יחד, כי בה הייתה תלויה כל פעולתן, ועליה הופקדו פועלים מיוחדים שנצטוו להגשיח עליה בכל רגע מכל קלקול וסטייה, כי בלעדיה אין תועלת בכל יתר המכונות, ובקלקולה יתקלקלו כל המכונות.

והנמשל. 248 המכונות הן רמ"ח מצוות עשה שהוזהרנו עליהן, והמכונה הייחודית והמיוחדת מכולן הוא כוח כוח הדיבור שהוטבע באדם. חיים ומוות ביד הלשון, והחפץ בחיים שומר את לשונו, שהרי הדיבור הוא המתנה הגדולה ביותר שקיבל אדם מבוראו והוא המבדילו מיתר בעלי החיים.

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך נ"ו, ניסן תשע"ב, עמ' 267.

סרטון קצר לפרשה מאת ראש העיר, ד"ר עליזה בלוך