מאת: אתי בן עמי - סויסה
 
מאבק ביה"ס שפות ותרבויות עלה שלב בחוסר הסובלנות והחשדנות בין הצדדים. אתמול עד לשעות המאוחרות של הלילה התקיימו דיונים בין הנהגת ההורים, בלשכת רה"ע, וחברי האופוזיציה. כולם כאחד ניסו לפתור את הבעיה הסבוכה שנוצרה סמוך כל כך לפתיחת שנה"ל. נציגים בכירים ממשרד החינוך הגיעו לעיר וניסו ליישב את המחלוקת ואף הבטיחו כי העניין יטופל באופן היעיל ביותר. מחלוקת נתגלעה בין רה"ע לסמנכ"ל ומנכ"לית משרד החינוך באשר להתנהלותו ולאופן בו נעשו המהלכים. לאחר שאחרון האנשים עזב את מתחם ושטח ביה"ס, הגיעו אנשי המנהלה והבינוי של העירייה ובהוראת רה"ע  והקימו גדר הפרדה בתוך ביה"ס. בפועל, תלמידות ביה"ס 'משכנות דעת' הגיעו היום למתחם שפות ותרבויות שהוקצה עבורן והחלו את שנה"ל כסדרה. גם תלמידי ביה"ס שפות ותרבויות והוריהם הגיעו אל ביה"ס והחלו את השנה בקיום טקס קבלת פנים לכיתה א'. הכניסה לשטח ביה"ס נראתה כמו חדר מלחמה שלא היה מבייש אף חמ"ל במבצע צבאי מורכב. מפקד תחנת המשטרה ועשרות רבות של שוטרים במדים ובלבוש אזרחי הסתובבו במתחם כל העת. חברי מועצת העיר מהאופוזיציה, פעילים חברתיים רבים והורי תלמידי ביה"ס, היו ערוכים לכל תרחיש.
 
במקביל, במתחם שהוקצה עבור ביה"ס משכנות דעת התרוצצו הורי התלמידות, חלק מחברי מועצת העיר החרדים ועסקנים רבים. בין הקבוצות מעת לעת הוחלפו דברים ואמירות קולניות, אך מאחר ושוטרים רבים אבטחו את המפגש בין האוכלוסיות השקט לכאורה הלך ושב בגלים. 
 
לאחר כניסת תלמידי בתי הספר לכיתות, חברי האופוזיציה ביחד עם פעילים התכנסו מול "גדר ההפרדה" בכדי לדון על המשך הפעילות. חברי מועצת העיר אליאסף ורמן, ריצארד פרס ומוטי כהן ביחד עם הפעילים סמי ביטון, דני כהן ועוד ניסו לנפץ את הגדר ולהפילה תוך כדי זעם רב ובעיקר תסכול עניין שייצר מהומה רבה. ריצארד פרס, ריסס כתובת גרפיטי אדום על גבי לבן "חומת ההפרדה בושה לציונות", באותם רגעים הגיחו שוטרי המשטרה המנוסים והפסיקו את הניסיון להפיל את הגדר, הפרידו בין האנשים ולקחו את ריצארד פרס לאזור אחר ומרוחק  מההמולה ובודדו אותו. לאחר רגעים ארוכים, הוחלט ע"י חברי מועצת העיר והמשתתפים לרדת בשיירה את רחוב נחל שורק עד לכיכר המרכזית במרכז הקניות ברמב"ש א', שם קיימו עצרת מחאה על הכיכר בין הרכבים העוברים והשבים וקראו לאבוטבול והנהגתו להפסיק את המחדלים. בזה אחר זה חברי מועצת העיר דברו בראשם, אלי כהן, אליסף ורמן, משה שטרית, ומוטי כהן. עוברים רבים צעקו ממכוניותיהם "לכו הביתה" והיו כאלה שחיזקו ידם. לאחר המחאה חזרו כולם למתחם ביה"ס, תלמידי הכיתות היו בהפסקה והתקבצו סביב הגדר הפרדה ודפקו עליו כמקהלה קולנית אחת. הסתבר שאף אחד מהמבוגרים לא הפסיקם, כאילו הם השתלבו בנוף המחאה וזרמו אתו.
 
מתי חותה מנכ"ל העירייה שהגיע למקום, התקבל במקלחת קרה ובקיתונות של ביקורת ע"י הנהגת ההורים, חברי האופוזיציה והורי התלמידים. הוא נשאל כיצד הוא משתף פעולה עם העוולות שנעשות. כל ניסיונותיו להסביר את העניין או לענות על השאלות עלו בתוהו והפכו לבליל מילים לא מובן. חברי האופוזיציה ונציגי הנהגת ההורים נפרדו לאחר השעות הקשות שהעבירו יחד וסיכמו לעמוד בקשר בשעות הקרובות בכדי לקבל החלטות משותפות על המשך המאבק. 
ביציאה משער ביה"ס עמד שלומי טולדנו מפקד תחנת המשטרה עם כמה שוטרים, שלום אדרי ומוטי כהן שיצאו יחד ופגשו בו נפרדו לשלום לא לפני ששלום אדרי הסביר בדברי טעם את התנהגות החברים ואת ריצארד פרס וביקש להתייחס לכל הנושאים ברצינות רבה ובחמלה כלפי ריצארד מאחר והוא ירד למשטרה לחקירה על כתובת הגרפיטי וניסיון ניתוץ קיר ההפרדה. טולדנו הבטיח לקחת את כל המכלול בחשבון.
 
בסיום השעות הקשות הללו לקחתי טרמפ עם ציון סולטן, עורך 'קרן אור', שערך לי סיור מעמיק בין בתי הספר של החרדים ברמב"ש א' וב'. למען גילוי נאות אודה כי בעבר ערכתי סיורים וביקרתי בבתי ספר, סיקרתי נושאים אולם היום הספציפי והטעון הזה גרם לי לשאול שאלות קיומיות על העיר הזו, התנהלותה ופניה לאן? יש לי חברים ומכרים רבים בקרב החרדים, אני מנהלת איתם שיחות חולין ובכלל על המצב. מעולם לא הרגשתי כי עולמי כ"כ רחוק מעולמם ברמת אדם מול אדם. לכולנו אותם צרכים, תקוות ושאיפות שהעיר הזו תחבק ותכיל את תושביה. 
 
אם ננתח את המצב שנוצר סביב המאבק על ביה"ס שפות ותרבויות נגיע לאותה נקודה שהחלה לפני כשנתיים באותו נושא ועניין. כעובדה, מבנה ביה"ס יכול להכיל כ- 450 תלמידים, בפועל לומדים 140. ביה"ס נמצא בתוככי שכונה חרדית , שפות ותרבויות הינו ביה"ס ממלכתי. רוב תלמידיו מוסעים בכל בוקר וצהריים מבית שמש הוותיקה. במגזר החרדי יש מצוקה אדירה של מחסור בכיתות. יש תלמידים רבים ומבנים אין. באותו יחס הפוך למגזר הציוני. היום ראיתי באופן הכי מוחשי כיצד במתחם קטן ברח' נחל ערוגות יש כ- 8 בתי ספר חרדים מחרידים בצפיפותם ובחוסר התכנון המשווע. מבלי להישמע קיצונית המתחם דחוס ועמוס לעייפה בקרוונים ומבנים יבילים וללא יכולת לראות את הרצפה מאחר והיא עמוסה. צורם ומזעזע כמה חרפה במתחם אחד?! כבן אנוש וכהורה נחמץ ליבי לראות מאות ילדות קטנות יוצאות משטח ביה"ס שנראה כמו מכלאה. בושה וחרפה.
 
מנגד, תאריך ה- 01/09 הוא תאריך תחילת שנת לימודים הרשמית. יום חג לתלמידים ולהורים כאחד. כל הנהגה פוליטית והנהגת עיר מתכננת צעדיה לקראת פתיחת שנה"ל מבעוד מועד ובוודאי בעיר בוערת כמו בית שמש כאשר ישנן מחלוקות שמחלקות את העיר באופן שווה, חרדים מול ציוניים. סימפטום ביה"ס שפות ותרבויות הוא רק אחד מסממני ניהול העיר שלוקים בחסר רב. המאבק העקרוני רוכז לפחות מ- 24 שעות לפני פתיחת שנה"ל במגזר הציוני. מאחר ותחילת שנה"ל של המגזר החרדי צוין בעיר ברוב פאר והדר עם נשיא מדינת ישראל שבא למטרה זו, ועל הדרך מה שנקרא פגש את החלק הציוני בטקס שאמורים היו להתקיים בו הדרה ומכובדות ועבר 'בשן ועין' מכל הבחינות. רה"ע כראש המערכת ובעל אחריות מיניסטריאלית וכוללת היה צריך לפתוח את שנה"ל הכללית באופן מכובד יותר, אם רק היה משכיל להבין שפעולות לא נעשות בחשכת הליל ובגניבה. הוא צריך היה לגייס סביבו את טובי בניה של העיר מכלל המגזרים, להידבר, לפרק מחלוקות ולנהל שיח אמתי על המצוקות בשני הצדדים ולא להרפות עד אשר היה מגיע להסכמות. היום שמעתי מחברי האופוזיציה, מהורי התלמידים בשפות ותרבויות ואפילו מנציגות ועדי הורים שזה מאוד לא צודק שתלמידים חרדים ילמדו בתת תנאים, כפי שלא היו רוצים שילדיהם ילמדו כך. זה פשוט. אך, הכול מתחיל ונגמר בדרך ובאופי הפעולות. רה"ע בחר להאשים את דלילה אלעזרי, מנהלת שפות ותרבויות שלטענתו החרימה את הפגישות עמו, את הנהגת ההורים ואת כל מי שאינו חושב כמוהו. יש לרה"ע יועצים, חלקם מותר להניח הם חברי הקואליציה ושותפיו לדרך, האם הם כמקשה אחת לא השכילו להבין כי במלחמה כל הצדדים מפסידים? היה עצוב לראות את התלמידים הצעירים של שפות ותרבויות דופקים בידיהם על גדר ההפרדה, כחלק ממה שראו וחוו ביום זה וכמודל לחיקוי מהמבוגרים הסובבים אותם. במציאות אחרת תלמידות ביה"ס לתרבויות היו יכולות להיות החברות הכי טובות של התלמידות השכנות מעבר לקו ההפרדה שכפו עליהם!!
 
בישיבות המליאה ניתן לראות את השיח בין האופוזיציה לקואליציה כשיא הקוטביות והעצבות. ניתן לראות כיצד רה"ע וחלק משותפיו מזלזלים במופגן ואומרים לא אחת ובדרכים ישירות ועקלקלות כי הם מנהלים את העיר וחברי האופוזיציה לא מקבלים את תוצאות הבחירות..
 
כל לא מתנהלים ובוודאי לא מגיעים לתוצאות בין שני צדדים בין צד אחד כן.
 
היום התקשר אליי חבר חרדי שבנותיו לומדות במשכנות דעת ואף הוא גם במחזה המעליב בין האוכלוסיות. הוא איש חרדי, חכם שאוהב את העיר ועצוב לו מאוד על מה שקורה. עם הבדלי התפיסות עולם בינינו והם גדולים, ולאחר "שבכינו" יחדיו על מר וגורל העיר הגענו למסקנה משותפת: אפשר היה לפתור את מאבק שפות ותרבויות בדרך אחרת, בהידברות, בדרכי נועם ובפירוק המוקשים. זה לא בלתי פתיר. אך הדרך - הדרך - הדרך היא שקובעת והיא שתקבע. הכותרת שלי מהיום היא: תם עידן הסובלנות והציונות.