כל ההורים, ובואו נודה, בייחוד האימהות, מחכות בקוצר רוח ללילות שהתינוק יתחיל לישון לילות שלמים, לילות בלי קימה לבקבוק או הנקה, או סתם דרישה לתשומת לב באמצע הלילה. אך לעתים, כשסוף סוף מגיע הלילה המיוחל בו התינוק ישן את הלילה כולו, האימא מוצאת את עצמה עדיין מתעוררת בלילות ללא שום סיבה נראית לעין. שנת הלילה שלה ממשיכה להתאפיין ביקיצות מרובות באמצע הלילה או בהתעוררות מוקדמת מידי עוד לפני שהשמש חשבה לעצמה לזרוח, ללא שום סיבה או תועלת. אחרי המתנה של חודשים רבים, ויש שיעידו שנים, ללילה בו תהיה הזדמנות לשינה שקטה, האימא לא מצליחה לישון כמו שצריך, והתסכול הוא כמובן רב.

למה זה קורה?

לכל אחד מאתנו יש מנגנון שינה. לכל אדם, וגם לכל בעל חיים. אפילו לצמחים יש גרסה משלהם למנגנון שינה. המנגנון צריך לספק שינה טובה כשמתאפשר ובתקופות אחרות, המנגנון צריך לאפשר דווקא להתעורר, למשל כשיש צורך למלא את תפקידי ההנקה, ההזנה והשמירה על התינוק. בתקופה שהתינוק התעורר בלילות והיה זקוק לנו, התרגלנו לישון עם 'עין אחת פתוחה', כלומר בכדי לשמור על התינוק שלנו, מנגנון השינה הופעל בהתאם ודאג דווקא להתעוררויות מרובות. כעת, משהתינוק ישן לילה שלם, הוא עדיין בנוהל הקודם. בדומה לאנשים שקמים קבוע בשעה מסוימת לעבודה ובימים שאינם עובדים יתעוררו בכל מקרה באותה שעה, זהו הרגל של מנגנון השינה שיש לשנות.

למה כדאי לטפל בהפרעה שכזו?

הפרעת שינה שאינה מטופלת, יכולה להפוך להרגל קבוע או להחמיר ולהיות הפרעה מעיקה וקשה יותר לטיפול. פעמים רבות הפרעת שינה שהתחילה מהטיפול בילדים, הופכת קבועה ונשארת להציק שנים ארוכות. יתרה מזאת, הפרעת השינה של האימא עשויה בקלות לדרדר את התינוק (שכעת ישן לילות שלמים) ולדרדר אותו חזרה לשינה מקוטעת. הפרעה חולפת לשנתו של התינוק (צינון, מחלת חום וכדומה), עשויה להפוך לקבועה במידה והאימא איננה ישנה טוב וממהרת לגשת אל התינוק בלילה מתוך ערות מלאה. הילד חש את ערות אמו ולומד להתעורר גם הוא בלילות, וכך עשוי להיווצר מעגל של הפרעת שינה 'דיאדית', הפרעת שינה משותפת לאם ולילד (או לאב ולילד, כמובן).

מה ניתן לעשות?

כמו עם רובן של הפרעות השינה השונות והמגוונות, הפתרון הוא כמעט תמיד בראש. לא מדובר במחלה חס וחלילה, אלא בהפרעת התנהגות. מנגנון השינה תקין, אך התנהגותו איננה רצויה. הדרך להתגבר על הבעיה היא לכוונן מחדש את המנגנון להתנהג לפי רצוננו.

לשם כך עלינו לעשות קודם כל היכרות עם מנגנון השינה. מומלץ להבין וללמוד את מנגנון השינה, להבין מה מפעיל אותו, אלו פקודות הוא יכול להבין ואלו לא. לדוגמה: מנגנון השינה שלכם יכול בהחלט לדעת האם אתם 'בכוננות' קימה לילדים או לא. אפשר בהחלט להעביר לו את המסר שאתם כעת בחופש. כיצד?

העברה מלאה של האחריות ללילות - סכמו עם בן/ בת הזוג כי מעתה בלילות תפקיד הטיפול בילדים הוא שלושלה. מרגע שתפקידו את האחריות להתעוררות בידיו של מישהו אחר (להזכירכם, התינוק ממילא ישן), מנגנון השינה יוכל להתחיל לעכל את החופש שלכם לישון.

כמו כן, אימהות רבות נוטות לבדוק את הילדים בלילה, מכיוון שהן ממילא מתעוררות. כוונתן היא כמובן לישון רצוף, אבל אם הן כבר התעוררו, הן יבדקו שהילד מכוסה, שהמוצץ לא נפל, שהחימום או קירור החדר מתאימים וכו'. מנגנון השינה לא יכול להבין התנהגות כה מרוכבת. אם צריך לבדוק הוא מעיר, אם לא צריך לבדוק – אז למה בדקת? לכן חשוב מאוד להפסיק לעשות בדיקות לילה לילדים, מנגנון השינה יפנים שאין צורך בבדיקה ויאפשר לכן לישון.

כל אחד במיטתו – במידה והתינוק ישן עם ההורים במיטה, זה הזמן להעביר את התינוק למיטתו. קשה מאוד שלא לבדוק את התינוק כל עוד מתעוררים והתינוק לידך. הדרך הפשוטה ביותר לקטוע את מעגל הפרעת השינה (הפרעת שינה - בדיקת הילד - עוד הפרעת שינה) הוא להרחיק את הילד מהמיטה שלך.

קרדיט כותב: כותב המאמר, ד"ר עומר בן עזרא, הוא רופא משפחה וממפתחי השיטה 'פשוט לישון' מבית 'אלן קאר'