מגפת האנטישמיות המתפשטת בארצות הברית כבר לא מאפשרת ליהודים ולישראלים להתגורר בה בבטחה. המציאות הנושכת מפעילה לחצים אדירים וקהילות יהודיות שוקלות ברצינות לעלות למדינת ישראל ולפתוח בה דף חדש.

אין סיבה לדאוג בקשר לנדל"ן. ישראל היא ארץ רחבת ידיים. יש בה מקום לא רק לאלפי היהודים שעתידים לעלות ארצה מצפון אמריקה, אלא לכל יהודי התפוצות. גם לעשרת השבטים האבודים ולצאצאיהם הרבים שיצוצו ויתגלו בעתיד. אם נעלה ונתיישב בישראל, יהיה בה מקום לכולם.

ומה עתיד לקרות בארצות הברית כאשר היהודים יעזבו אותה? היא תקרוס לתוך עצמה. הרוסים מצידם מודעים היטב לכוחם של היהודים, והם מעוניינים בעליית היהודים לישראל משתי סיבות: החלשת הגוש המערבי, ובראשו ארצות הברית; ושנית, עצם עלייה מסיבית של יהודים לישראל תפגין כוח כלפי ארצות ערב ותרסן אותן, עד שתרד שלווה על המזרח התיכון.

ברור שמדובר בתהליך הבשלה מתמשך. אמנם לפי שעה יש לנו ידיד נאמן באמריקה, וגם אם טראמפ יעלה שוב לשלטון בבחירות הקרובות, עדיין צפוי להתרחש מהפך. ציירו לכם למשל את השמאל הקיצוני, קשה וזועם, מחליף את השלטון בכוח הזרוע. וכשמגמת האנטישמיות תתגבר על רקע עליית האסלאם הפונדמנטליסטי, בתסריט כזה שאינו מופרך כלל, היהודים במקרה הטוב יוכלו לברוח בחופזה, אולי עם מזוודה.

לכן, כאז כן היום, עלינו לחשוב על עתידנו הטוב, ולהזדרז להחליף מעתה כיוון מחשבתי: מדחייה מארץ הצבי לאהבת המולדת. ישראל היא הבית, המגן והמבצר. בקולה הגס של האנטישמיות הכעורה נשמעת קולה של ההשגחה עצמה שקוראת לנו להתקבץ תחת קורת גג אחת. גם זו לא התחנה האחרונה. אל המנוחה ואל הנחלה נגיע רק באחדות מלאה, בחיבור בין כל הזרמים והפלגים, כשנחייה באהבה מעל הפשעים וההבדלים. רק אז יבוא הקץ לאנטישמיות המרירה ולתלאות הגלות הארוכה. כשנתקרב זה לזה – מתוך בחירה ולא מתוך בריחה – נצא יחד לגאולה.