צעירה שהגיעה לפני כחמש שנים לבית חולים בהיותה נערה (19) לצורך ניתוח הקטנת חזה – הופתעה לגלות לאחר שנים, שהצוות הרפואי ביצע בה ניתוח שגוי.

בתביעה אותה הגיש לאחרונה בשמה עוה"ד רן שפירא, נטען שלאחר שלוש שנים שבהן המשיכה לסבול מכאבי גב קשים, ואשר בגללם נשלחה לניתוח מלכתחילה, הגיעה הצעירה מיוזמתה לביקורת נוספת בבית החולים, שם התברר לה, לתדהמתה, כי עברה ניתוח להרמת חזה בלבד. לדבריה, תירץ הרופא המנתח את פעולתו בכך שחוזרות אליהם במחלקה נשים רבות לאחר ניתוחי הקטנה, וטוענות "שהורידו להן יותר מדי".

לדברי עוה"ד רן שפירא, ביצוע ניתוח שונה מהותית מזה שהתובעת הסכימה לו וביקשה לעשותו, זו חריגה קשה ומקוממת מסדנדרט הרפואה הסביר וכי על רופא שפועל כך לתת את הדין באופן של תשלום פיצוי לנפגעת. לדברי עוה"ד שפירא, בסיכום הביקורת שנערכה לצעירה לאחר שלוש שנים מודה הרופא המנתח כי הניתוח נכשל למעשה, ונותרו לצעירה צלקות מכוערות מהניתוח וכן עיוותים אסתטיים במבנה גופה.

בתביעה נטען כי במועד בדיקתה הראשונית בבית החולים נכח מנהל המחלקה, והוסבר לה כי הניתוח שיעשה הוא הקטנה והרמה של החזה. "יותר מכך – אף הראו לתובעת באיור איך זה יעשה. באותו הביקור התובעת הוחתמה על טופס הסכמה לניתוח, שכותרתו היתה: "הסכמה לניתוח הקטנת שדיים" טוען עוה"ד שפירא. על פי התביעה, בניגוד גמור להוראה הרפואית ולהסכמה בין התובעת לצוות הרפואי בבית החולים, בוצע בה לבסוף ניתוח הרמה בלבד של החזה, אשר ארך למעלה מ-3 שעות.

לדברי עוה"ד שפירא, כבר למחרת הניתוח התלוננה התובעת שהחזה נראה לה גדול ונפוח, אך נמסר לה מהצוות הרפואי כי עליה להמתין עד שהנפיחות תרד, והיא שוחררה לביתה למחרת. "במהלך מספר שנים ממועד הניתוח הרגישה התובעת כי גודל החזה שלה נותר ללא שינוי וכי הוא צנוח ומכוער", טוען עו"ד שפירא. "יותר מכל, היא המשיכה לסבול מכאבי גב קשים שהשפיעו על תפקודה".

בחודש אפריל 2018 פנתה הצעירה לרופאת המשפחה שלה בבקשת הפניה חוזרת למרפאה לכירורגיה פלסטית בבית החולים. כבר למחרת נבדקה הצעירה בוולפסון ע"י הרופא המנתח, ובסיכום הביקור נרשם כי המטופלת כשנתיים וחצי לאחר "הקטנת שדיים דו צדדית..  נוכח העובדה כי נשארו עודפי עור לטענת המנתח, בשלב זה הוא ממליץ על ניתוח חוזר.

לתביעה שהגישה האישה נגד המדינה – המרכז הרפואי, באמצעות עו"ד שפירא, צורפה חוות דעת רפואית של ד"ר אפרים דביר, מומחה לכירורגיה פלסטית. ד"ר דביר קבע בחוות דעתו כי הצוות הרפואי בבית החולים התרשל בטיפול בתובעת, וכי היא סובלת בשל כך מפגעים אסתטיים רבים, שלדבריו, מקורם בחריגה ברורה מסטנדרט מקובל של כירורגיה פלסטית. לדבריו, צוות המנתחים מטעם בית החולים שגה בעצם ההחלטה על ביצוע הניתוח וכן בביצועו בפועל, כך שביצע ניתוח הרמה בלבד ולא הקטנה – וזאת ללא יידוע התובעת ובניגוד למצבה הרפואי שדרש זאת.

לדבריו, לא רק שהניתוח בוצע ברשלנות, אלא שגם המעקב אחריו היה רשלני, כך שהצוות הרפואי לא טיפל באיחוי הפצעים מהניתוח ולא מנע את ההדרדרות במצבה של הנתבעת. בנוסף, לדברי ד"ר דביר, ברגע שהצוות הרפואי הבין שהניתוח כשל, היה עליו להציע לתובעת לבצע ניתוח מיידי לתיקון הנזקים שנגרמו כתוצאה מהניתוח. ד"ר דביר מעריך את נכותה של התובעת בשיעור של 20% בעקבות הניתוח, וזאת בשל צלקות נרחבות באזורים מרובים. בנוסף קבע ד"ר דביר, כי אם התובעת תרצה לשפר את המראה האסתטי, היא תאלץ לעבור ניתוח נוסף של הקטנת שדיים, והקטנת הצלקות הגדולות והמכערות שמהן היא סובלת.

"טרם האירועים היתה התובעת אישה צעירה ושמחה, שכל עתידה לפניה. כל מה שרצתה הוא להקל על כאבי הגב שלה", טוען עו"ד שפירא. "אך עקב האירועים הפכה התובעת לשבר כלי, כשהיא יוצאת מהניתוח עם נזקים אסתטיים קשים ביותר".

בימים אלה הגיש עוה"ד שפירא תביעה בטענה לרשלנות רפואית, בשמה של הצעירה, נגד בית החולים ונגד משרד הבריאות המפעיל אותו. בתביעה מבקש עוה"ד שפירא מבית המשפט השלום בתל אביב, להורות למשרד הבריאות לפצות את הצעירה בגובה הפיצוי המקסימלי שנתון לסמכות בית המשפט (2.5 מיליון שקלים). עדיין לא הוגש כתב הגנה.

עו"ד רן שפירא (בתמונה. צילום: אופיר הייב) https://www.rlaw.co.il   הנו שותף מייסד במשרד עורכי הדין אלמוגשפירא, המתמחה בביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית.