רבים אינם יודעים זאת, אך כל יהודי התפוצות זוכים בחוק הישראלי ליחס מועדף לעומת יהודי אתיופיה. חוק השבות קובע כי לכל אדם שהינו יהודי או שבמשפחתו לפחות סב או אב יהודיים – רשאי לעלות לישראל ולקבל מעמד מכוח חוק השבות. יחד עם זאת, בשל ההיסטוריה המיוחדת של היהדות באתיופיה, יוצאי אתיופיה יכולים לעלות לישראל רק בהתאם להחלטת הממשלה בה נקבעו קריטריונים ברורים לצורך עלייה לישראל.

אל עו"ד רוזנברג הגיע מר גג.ס.י, אזרח ישראלי, שעלה מאתיופיה יחד עם אשתו השנייה ושלושת ילדיהם בשנת 2006. ג', בנו הקטין מנישואיו הקודמים, שהיה באותה העת בן 9 נאלץ להישאר באתיופיה יחד עם אמו , אך כעבור כ-8 שנים וכאשר הוא גדל והגיע לגיל 17, בשנת 2014 אביו הגיש בקשה להעלותו ארצה מכוח חוק השבות.

לדבריה עו"ד רוזנברג, בעת בחינת בקשתו של מרס' משרד הפנים נקט בסחבת ארוכה ולכן במהלך שנת 2018 האב ביצע בדיקה גנטית עם בנו באמצעות בית המשפט לענייני משפחה והציג פסק דין הצהרתי לפיו נקבע כי הוא אביו הביולוגי של ג'. וכך, לפני מספר חודשים, כחמש שנים ממועד הגשת הבקשה הראשונה לעלייה של בנו ולאחר הגשת בקשה חוזרת, השיבו במשרד הפנים לאב, כי בנו לא יכול לעלות לישראל וזאת לטענתם כי אינו זכאי שבות.

לדבריה עו"ד רוזנברג הקריטריונים העקריים לעלייה לישראל למוצאי אתיופיה הינם: 1. נצר לשושלת אימהות יהודיות; 2. המתנת המועמד באדיס אבבה או בגונדר לא יאוחר מיום 1.1.2010; 3. הופעת המועמד ברשימות הממתינים בגונדר ובאדיס אבבה החל משנת 1999 ואילך או ברשימות שבאו לאחריהן על פיהן פעל משרד הפנים, וכניסתו לישראל לא הותרה בהתאם להחלטות הממשלה הקודמות; 4. קרובי משפחה מדרגה ראשונה בישראל הגישו בקשה.

עו"ד רוזנברג מוסיפה כי מדינת ישראל הורתה עם קבלת ההחלטה רק לראשי המשפחות להגיע לישראל ולרשום את בני משפחותיהם כדי לאפשר לכל המשפחה לעלות ארצה.

מר ס', שעמד בתנאים במלואם, עלה עם אשתו וילדיו, ובאותה העת איש לא מנע ממנו להעלות גם את ג', בנו הצעיר מנישואים קודמים.

אך כעת, טוענת עו"ד רוזנברג, כי משרד הפנים מונע לאשר את  עלייתו של ג' לישראל מאחר שכבר התבגר הוא איננו עומד יותר בקריטריונים המפורטים בהחלטת הממשלה וזאת במיוחד כאשר משרד הפנים מתעלם כי בעת הגשת הבקשה לעלייה ג' היה קטין, ולמעשה ראש המשפחה שלו קיבל היתר להעלותו עוד בשנת -2006, דברי עו"ד פקס).

האב, מר ס'י, הגיש לאחרונה ערר על החלטת משרד הפנים, באמצעות עו"ד רוזנברג, בטענה כי מדובר בהחלטה שאינה סבירה ואף מנוגדת לנהלים.

לטענת עו"ד רוזנברג לא רק שהאב ובנו לא התראו במשך למעלה מ-10 שנים, אלא שגם תנאי המחייה בכפרו של הבן באתיופיה הפכו בשנים האחרונות לבלתי נסבלים, האבטלה מכה בכל המדינה, ולא מאפשרת לג' מחיה בכבוד.

"כעת מצוי ג' על סף רעב, אך בשונה מכל ילד לאב ישראלי – אותו לא מתיר משרד הפנים להעלות ארצה – הוא מופקר לגורלו באתיופיה" אומרת עו"ד רוזנברג.

עוה"ד אירנה רוזנברג (בתמונה: צילום: שירי דקר) ממשרד 'כהן דקר פקס ברוש ושות' http://lawoffice.org.il/  עוסקת בדיני הגירה ואזרחות, ומייצגת, בין השאר, אזרחים זרים מול משרד הפנים ובתי המשפט בישראל, ואזרחים ישראלים בהליכי הגירה מול מוסדות ההגירה ברחבי העולם.