עד כמה אחראית קופת החולים על בדיקות רקע משפחתיות של חבריה? סוגיה זו עולה מתביעת פיצויים בטענה לרשלנות רפואית – אותה הגיש לאחרונה עוה"ד דוד פייל וגלית מושקה-פרדל בשם מטופלת נגד אחת מקופות החולים.
על פי התביעה, אחותה של התובעת לקתה בסרטן השחלות בגיל 40, וסבתה נפטרה בגיל 50 מהמחלה, אך חרף כך, בקופת חולים לא גבו אנמנזה מלאה אודות ההיסטוריה המשפחתית שלה, ולא סיווגו את האם הצעירה כשייכת לאוכלוסיה שבסיכון – תוך שליחתה לביקורות תקופתיות מגיל צעיר.
כך, רק בגיל 38, נשלחה האישה לביצוע בדיקת ממוגרפיה, וכן לביופסיה מונחית סונר, כך אובחן סרטן השד של האישה בשלב מתקדם מאוד פולשני ומפושט לבלוטות הלימפה והעצמות. האישה עברה מאז אבחונה במחלה סדרה של הקרנות, טיפולי כימותרפיה וניתוחים קשים  - ומאושפזת במצב קשה בבית החולים 'שיבא' תל השומר. 
ד"ר דוד אדלמן, מומחה לרפואה פנימית ואונקולוגיה מ"פורום רופאים", בחן את המקרה וחוות דעתו צורפה לתביעה שהגישה האישה, באמצעות עו"ד דוד פייל וגלית מושקה-פרדל, נגד קופת החולים. ד"ר אדלמן קבע בחוות דעתו, כי לאור ההיסטוריה המשפחתית של התובעת, על הרופא המטפל היה להתחיל ולבצע מעקב רפואי כבר מגיל 25 ולשלוח את המטופלת לביצוע בדיקת MRI שדיים במסגרת בדיקות הסקר– שהיא אמנם יקרה יותר מבדיקת אולטרסאונד  - אך  הינה בדיקה רגישה יותר לגילוי ממצאים בשד ביחס לממוגרפיה ואולטראה-סאונד. לדברי המומחה, אילו הייתה מאובחנת מחלתה בשלבים ראשוניים אלה, סיכוייה לשרוד את המחלה היו גבוהים ביותר.
בימים אלה הגיש עוה"ד דוד פייל  וגלית מושקה-פרדל בשמה תביעה לרשלנות רפואית נגד קופת החולים בגובה המקסימלי שבסמכות בית המשפט (2.5 מיליון שקלים). התביעה הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב. עוד קבע ד"ר אידלמן מ"פורום רופאים", כי לו היתה התובעת נשלחת לבדיקה זו, היו מגלים את מחלתה בשלב מוקדם יותר – בשלב 1 ואף בשלב 0. בנוסף, טוען המומחה כי לו נלקחה אנמנזה מפורטת של ההיסטוריה המשפחתית של התובעת במועד מוקדם יותר, ניתן היה להתחיל עם בדיקות סקר בגיל צעיר יותר. 
"האיחור באבחון היה גורלי, והותיר את התובעת עם פרוגנוזה גרועה ביותר, משום שהגידול הספיק להתפשט לבלוטות לימפה אזוריות ולשלד, ולכן המחלה אובחנה בשלב 4 המתקדם", דברי ד"ר אדלמן. לדבריו, לו היתה התובעת מאובחנת בשלב 0 או 1 המוקדמים, הטיפולים שאותם היתה עוברת היו קלים יותר, וכוללים כריתה חלקית או מלאה של השד וטיפול הורמונלי. "אולם בשלב האיחור באבחון, שהביא להתפשטות הגידול ושליחת גרורות לבלוטות הלימפה והשלד, נאלצה התובעת לעבור טיפול אגרסיבי יותר, הכולל טיפולים כימותרפיים, נוסף לטיפולים ההורמונליים וההקרנות לגרורות המרוחקות", דברי המומחה. "טיפולים קשים אלו מלווים בתופעות לוואי רבות ופגיעה אסתטית במראה העור, ופוגעים קשות באיכות החיים ובתפקוד".
האיחור הניכר באבחון המחלה, לפי ד"ר אדלמן, הביא לירידה ניכרת בתוחלת החיים שלה. כך לדבריו, לו היתה מאובחנת בשלב 0 או 1, שיעור ההישרדות שלה ל-5 שנים היה 99%. בשל האיחור, לדבריו, שיעור ההישרדות שלה ל-5 שנים ירד ל-27% בלבד. עוד קבע ד"ר אדלמן, כי כאשר המחלה מפושטת לבלוטות ולשלד ובהמשך אף לכבד ולמוח כפי שאירע אצל התובעת, סיכויי הריפוי שלה הינם אפסיים. "מחלתה של התובעת בשלב שבו אובחנה – סרטן שד גרורתי – היא מחלה חשוכת מרפא, המותירה אותה עם פרוגנוזה גרועה וטיפולים קשים", סיכם ד"ר אידלמן.
עקב כך נטען בתביעה לרשלנות מצד קופת החולים, ולנזקי גוף עקב רשלנות זו. "קופת החולים פגעה בצורה חמורה באיכות חייה ובתפקודה של התובעת, וזאת תוך כאב וסבל קשים לה ולמשפחתה", טוען עו"ד דוד פייל (בתמונה להלן, צילום: רן כליף) וגלית מושקה-פרדל. "אלמלא רשלנות הצוות הרפואי בקופת החולים, יכולה היתה התובעת ליהנות מתפקוד טוב ומחיים מאושרים ובריאים במשך שנים ארוכות". בבית משפט השלום בתל אביב.

משרד עו"ד דוד פייל ושות' http://www.df-law.co.il  מתמחה ברשלנות רפואית, נזקי גוף ובתביעות מול חברות ביטוח ומוסדות רפואיים.