בפרשה כתוב "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו" (בראשית, כ"ה, 29).

במדרש 'תנחומא' (פרשת 'תולדות', סימן ח'), נשאלת השאלה: מה כוונת הדברים "כי ציד בפיו'? והתשובה - שהיה עשו צד את אביו הצדיק בדברים. בבואו לבית יצחק, היה שואל את אביו "אבא, המלח חייב במעשרות?" והיה יצחק תמה משמשחה, ראו כמה בני מדקדק במצוות, שהרי מלח אינו גידול קרקע ואינו חייב במעשרות. כשיצחק היה שואל אותו היכן היה באותו יום, היה משיבו "בבית המדרש". בדו שיח כזה ודומיו היה צד את יצחק בדברים ולפיכך אהבו יצחק.

נשאלת השאלה, היעלה על הדעת שיצחק לא הכיר את עשו? הן כאשר ניגש יעקב מוסווה כעשו לקבל את הברכות מיצחק, אמר יצחק "גשה נה ואמושך בני" (בראשית, כ"ז, 21), כי הופתע לשמוע שם שמיים יוצא מפיו של עשו (מדרש רבה, בראשית, ס"ה, א').

ספר 'זכרון מאיר' (פרשת 'תולדות') מוצא כאן הדרכה לכל הדורות כיצד לנהוג בבנים שסרו מן הדרך, אך עדיין הם מכבדים את הוריהם ומשתדלים להיראות בפניהם כטובים.

עשו הרשע קיים מצוות כיבוד אב באופן נעלה. בשרתו את אביו היה לבוש בגדי מלכות (מדרש רבה, בראשית, ס"ב, י"ב). בזעמו על יעקב, החליט להרגו, אך רק לאחר פטירתו של אביו מן העולם, כדי שלא יצטער. הכיר אפוא יצחק בעשו האמתי, אך הראה לו אהבה לקרבו, כדי שישוב אל דרך המוטב.

"ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו" - יצחק הוסיף לגלות לו אותות חיבה, מפני שעצם העובדה שעשו רצה למצוא חן בעיניו, גרמה ליצחק לנהוג עמו באהבה, כי במצב זה יש לנהוג כך עם הבן.

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ס"ג, חשוון תשע"ג, עמ' 269-270.

סרטון לפרשה מאת ראש העיר, ד"ר עליזה בלוך