"ויהי אחר הדברים האלה, והאלוהים ניסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני" (בראשית, כ"ב, 1).

את ניסיון העקדה מפרטת התורה ומאריכה בו בפרשה שלמה. לעומת זאת, את ניסיון אור כשדים, שבו מסר אברהם אבינו את נפשו להיות מושלך לכבשן האש על ידי נמרוד, לאחר שלא הסכים לכפור במציאות ה', אין התורה מזכירה אלא ברמז "אשר הוצאתיך מאור כשדים".

מה טעם? הן נראה כי ניסיון אור כשדים היה תקיף יותר, שהרי אזה היה אברהם אבינו בתחילת דרכו, יחידי כנגד כל העולם, ואילו ניסיון העקדה היה בהיותו בן 137 שנה, לאחר שתלמידים רבים כבר הלכו לאורו.

רבי יחזקאל לוינשטיין, בספרו 'ספר גדלות האדם' (שיחה ז'), אמר, כי לכבשן האש לא הלך אברהם אינו על פי ציווי ה', אלא מתוך הכרה עמוקה במציאות הבורא. פילוסופים רבים מוכנים למסור את נפשם ולהישרף עברו דבר שהשכל מחייבו (ידוע שלפני שנים רבות הועלה על המוקד אדם שטען כי העולם עגול ולא הסיכם לחזור בו). לעומת זאת, עקדת יצחק הייתה פעולה נטולת כל היגיון, מנוגדת להיגיון, ואף על פי כן קיים אברהם אבינו את מצוות הבורא.

ניסיון זה גדול, אפוא, מניסיון כבשן האש.

מתוך 'ותן חלקנו', שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ס"ג, חשוון תשע"ג, עמ' 173.

סרטון לפרשה מאת ראש העיר, ד"ר עליזה בלוך