המילה 'תורה' מעוררת בנו תחושות מנוגדות – החל מכבוד והערכה לספר עתיק ובו קדושה נעלה, דרך מנהגים מבית אבא ועד לסלידה מוחלטת. אולם עוד קודם שדבקו בתורה הדפוסים השונים, העניקה לה חכמת הקבלה משמעות עמוקה, מקיפה וחד-משמעית.

התורה היא התוכנית הכוללת של המציאות כולה – מתחילת הבריאה ועד סופה. הרשת העצומה של כוחות הטבע שפועלים יחד ומניעים אותנו בעל כורחנו להתפתחות רוחנית שלמה.

מערכת 'התורה', שחוקיה מוחלטים, מכתיבה כל פעולה שלנו. למעשה איננו אדונים לשום מחשבה או פעולה. כשם שלתינוק בן חודשים ספורים אין מושג קלוש לאיזה עולם גדול, עשיר ומגוון הוא נולד, וכל עולמו המצומצם מסתכם בריח אמו, כך גם אנחנו נמצאים בתקופה טרום-רוחנית, לקראת שלבי ההתפתחות הראשוניים שלנו, לקראת גילוי שכבה נוספת מן המערכת האינסופית שעוטפת אותנו, מערכת 'התורה'.

ככל שנספוג מהסביבה עוד ועוד ערכים, טעמים ומידע, שיתורגמו בנו לרגש ולתבונה עד לכדי הכרה מלאה, כך נתפתח, נתחנך, נפתח מודעות חדשה וניכנס אל מרחב 'התורה'. אם המציאות כבר בנויה כך שהיא מפתחת את האדם ומקדמת אותו לרמת התפתחות גבוהה יותר, אז מה כל כך ייחודי במערכת 'התורה'?

ייחודיותה של התורה שהיא מובילה את האדם שבוחר להכיר את דרכי פעולתה ולהתמזג בה, לשנות את גורלו ולהשפיע על התפתחותו המלאה. כלומר לגשת היישר אל מקור ההתפתחות שלנו, אל לוח הבקרה שמפעיל את חיינו, ולפרמט את התכונות שלנו שתפעלנה בהתאם למערכת 'התורה'.

בתוך רשת החוקים המוחלטים, שאינם מתחשבים בדעתנו, יש לאדם רגע ממשי של בחירה חופשית המכוון אותו לנקודת ההתפתחות העיקרית והבלעדית שלו. מהרגע שעשה בחירה נכונה, נפתחת לפניו שכבה נכבדת מן המרחב הנשגב של מערכת 'התורה' האינסופית, והוא זוכה לחוות עולם גדול ומופלא. המעמד הנעלה והראשוני הזה, שבו האדם זוכה לקבל את הכוחות שיאפשרו לו להתקשר יותר ויותר אל מערכת 'התורה' האדירה, נקרא 'קבלת התורה'.

בדרך אל המרחב הנשגב, עומד למכשול הטבע האגואיסטי הטמון בכל אדם ומונע את השפע הרב המצוי במערכת 'התורה'. האגו הוא הרצון לקבל הנאה, הוא מעכב אותנו מלגדול ומלהתפתח משום שהוא כל הזמן מעורר בנו דאגה רק לעצמנו – הוא דוחף אותנו לנצל את הזולת, להתחרות ולהיאבק בו כדי להשיג ולו מעט הנאה עצמית על חשבונו. כוח התורה, שלא ככוח האגו, מאפשר לנו לצאת מהגבולות הצרים שלנו, ולגלות את מערך הכוחות שמשפיעים עלינו.

התורה היא כמו אש, שימוש מושכל בכוח התורה יעורר את הכוח החיובי הטמון בה – אז נחוש את ההרגשה הממכרת של 'סם החיים'. לעומת זאת, שימוש לא מושכל בכוח התורה לטובת האדם עצמו ולא לטובת הזולת יעורר את הכוח השלילי הטמון בה – אז נחוש את ההרגשה של 'סם המוות'. אז כיצד נבחר נכון ונמנע תופעות שליליות?

הסוד הוא הגיוני ופשוט: כל פעולה מצד האדם שתהיה זהה למגמה של מערכת 'התורה', תקשר בין המערכת הכללית לבין האדם הפרטי, תפתח לפניו מרחב חדש, ותמלא אותו בהרגשה עילאית שבעזרתה ידע לשלוט על חייו. מהי אפוא תכונתה של מערכת 'התורה'? אחדות. התוכנית הכוללת של המציאות פועלת לעבר שלמות, הדדיות ושיתוף פעולה. ככל שנשתדל לפעול באחדות, בשלום וברעות עם הבריות סביבנו, נעלה על דרך המלך ונעורר יותר את הכוח החיובי שממתין בה. התורה על פי חכמת הקבלה היא הכוח שמשנה את הטבע האגואיסטי המוגבל של האדם לטבע של נתינה, הדומה לטבע מערכת 'התורה' שהיא כולה הרמונית.

את השינוי האדיר הזה מאגואיזם לאלטרואיזם מסמלת תקופה זו של השנה בה אנו פותחים חזור חדש של קריאה בתורה, החל מ'בראשית'. כיום, ברור לכל בר-דעת שנקלענו למבוי סתום בעולם בכלל ובחברה הישראלית בפרט. שנאת החינם בין מגוון המגזרים והמפלגות גואה, הגאווה הולכת ומתעצמת בכל אחד ואחת, האגואיזם חוגג והערכים המאחדים אותנו לעם בשפל. התורה הפכה אצלנו ל'סם המוות'. כל אדם בעולם בולע בצייתנות את הרעל האגואיסטי ו'מת' – מתנתק מהחיים, מהתענוגים שמציעה התורה.

תחילתו של מחזור קריאה חדש בתורה הוא הזמן להתחיל ליישם את הכלל הגדול בתורה, את הקוד שמפעיל את המערכת כולה: "ואהבת לרעך כמוך". כשנפעל כך בלב שלם, נהיה חלק מועיל במטריקס האינסופי – 'התורה'.